מעצר עד תום ההליכים הינו כלי של התביעה במסגרת ההליך הפלילי. מכיוון שמעצר זה פוגע באופן חמור בחופש התנועה של העצור עוד בטרם הוכחה אשמתו, על התביעה להוכיח בבית המשפט אחת מעילות המעצר הבאות – חשש שהעצור ישבש הליכי משפט, יימלט מהדין, מסוכנות לציבור, לאדם או לביטחון המדינה.
יש לכם שאלה?
כמו כן על התביעה להציג לבית המשפט "ראיות לכאורה", אשר קיים לגביהן סיכוי סביר שאם יוצגו במהלך המשפט, יובילו להרשעתו של העצור. המקרה שלפנינו מהווה דוגמא למה הן אותן "ראיות לכאורה".
כתב האישום ייחס למשיב שורה של מעשים עברייניים. לפי כתב האישום, המשיב ארב למתלוננת, צעירה כבת 14, כשפניו היו רעולות במסכת צמר שחורה, ידיו עטו כפפות לבנות, והוא חמוש בנשק קר או חם. המשיב איים עליה, והוביל אותה למקום מסתור, שם ביצע בה עבירות מין.
לפי כתב האישום, מדובר היה בשיטת פעולה זהה בה המשיב עשה שימוש, ובאמצעותה תקף מתלוננות שונות.
המבקשת טענה כי היו בידיה ראיות לכאורה טובות לצורך הוכחת אשמתו של המשיב. בין היתר, המבקשת ציינה כי ברשותה דגימת ד.נ.א. מזרעו של המשיב שנמצאה על המכנסיים אשר לבשה המתלוננת עת בוצעה בה העבירה.
בנוסף, המבקשת טענה כי בביתו של המשיב נמצאו מסכה שחורה וכפפות לבנות, אשר תאמו במאפייניהם את הפריטים אשר תוארו על ידי המתלוננת, כשהם מוסלקים בתוך גרם מדרגות. המשיבה ציינה כי בוצעו בדיקות לגבי הראיות, הן לזרע והן לרוק שהיה על המסכה, ונמצאה התאמה למשיב ביחס של אחד ליותר ממיליארד.
לאור האמור לעיל, המבקשת הגישה בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, ואף ציינה כי ברח בשבוע שקדם לבקשה מהמחלקה הפסיכיאטרית.
מנגד, המשיב טען כי לא מדובר בראיות לכאורה מספיקות בכדי להיענות לבקשה למעצרו עד תום ההליכים. המשיב תקף את הראיות, ובעיקר את השימוש בדגימות הד.נ.א., וטען כי לא היה מדובר בזהות מוחלטת אשר יכולה הייתה להעיד כי הוא שביצע את המעשים שיוחסו לו.
הכרעת בית המשפט
בית המשפט נעתר לבקשה. השופט קבע כי התמונה המצרפית אשר נוצרת מחיבור כל הראיות, והגיונם של הדברים, היוו ראייה לכאורה מספקת בכדי לקשור את המשיב לאירועים שיוחסו לו.
השופט ציין כי המשיב לא הציג הסבר כלשהו להימצאות הד.נ.א. שלו במכנסי המתלוננת, או להימצאותם של כובע הצמר והכפפות, שתאמו את תיאור המתלוננת, מוסלקים בביתו. כמו כן, השופט עמד על כך שסירובו המוחלט של המשיב ליטול חלק במסדר זיהוי קולי, חיזק אף הוא את הראיות אשר הציגה המבקשת.
לאור כל אלה, השופט היה סבור כי המבקשת עמדה בנטל שהיה מוטל עליה להציג ראיות לכאורה בכדי שבקשתה לעצור את המשיב עד תום ההליכים, תתקבל. לסיכום, בית המשפט קיבל את הבקשה להארכת מעצרו של המשיב עד תום ההליכים.



