תקיפה של כוחות הביטחון בעת תפקודם הינה אירוע פלילי חמור. במקרה שלפנינו הורשע קטין בניסיון רצח של שוטר. בית המשפט התחשב בשיקולים שונים להחמרה ולהקלה בעונשו.

 

יש לכם שאלה?

פורום פלילי

 

הנאשם, קטין כבן 17 שנים, הורשע על סמך הודאתו בעובדות כתב האישום שהוגש כנגדו בניסיון לרצח וניסיון לתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות.


בכתב האישום פורט כי הנאשם השתתף ביידוי אבנים אל עבר מחסום בכביש הגבעה הצרפתית – רמאללה. לאחר מכן, הנאשם תכנן לרצוח חייל, ולצורך כך הצטייד בסכין וביצע תצפיות על המחסום. הנאשם החליט על יום שישי כמועד התקיפה, ועד מועד זה עבר מספר פעמים במחסום בכדי שכוחות הביטחון יכירוהו ולא יחשדו בו.


ביום שישי, בתאריך ה-21.4.2006, הנאשם ביצע את התקיפה. הנאשם דקר את השוטר המתלונן ארבע פעמים בראשו, וניסה לדקור אותו גם בגרונו, אך שוטרים וחיילים שהיו במקום השתלטו עליו ועצרו אותו.


טרם גזר הדין, הנאשם הוחזק באגף הביטחוני של כלא רימונים, שם עבר מספר ניסיונות אובדניים עקב מצוקתו הנפשית. השופט ציין כי משפחתו של הנאשם הייתה משפחה מרובת ילדים וקשת יום, וכי הנאשם סבל מהתקפי אפילפסיה.


במהלך משפטו, הנאשם הציג חוות דעת מומחה לפיה אי הטיפול במחלת האפילפסיה גרמה לשינויים אישיותיים בו, שהתבטאו בקושי לשלוט על דחפים ורגשות. הנאשם טען כי המניע לפעולתו לא היה אידיאולוגי, וכי המחלה ממנה סבל היא שהשפיעה על מעשיו.


הנאשם הביע חרטה על מעשיו והתקשה להסביר את התנהגותו. שירות המבחן לנוער, אשר ערך שיחות עם הנאשם, התרשם כי הוא לא היה מודע לחומרת מצבו המשפטי.


מנגד, המאשימה טענה כי הנאשם ניסה לרצוח שוטר יהודי על רקע לאומני, ולצורך כך תכנן את הרצח באופן מדוקדק. כלומר, לא היה מדובר במעשה ספונטני. בנוסף, המאשימה טענה כי לא היה בעובדות התיק כל תמיכה לאפשרות כי הרקע לתקיפה היה התקף אפילפטי של הנאשם.


גזר הדין של בית המשפט


השופט קבע כי נסיבות המקרה, ובכללן הן ההכנות המרובות אשר ביצע הנאשם טרם התקיפה, והן אופן פעולתו במהלכה, לימדו כי הנאשם עשה כל שניתן כדי להגשים את מטרתו, שהייתה לגרום למותו של חייל.


השופט ציין כי שיקולי גמול והרתעה תמכו בגזירת עונש חמור למי שפגע באנשי כוחות הביטחון. אומנם הנאשם לא השתייך לארגון כלשהו ופעל על דעת עצמו, אולם לא היה בכך כדי להפחית מחומרת מעשיו. השופט קבע כי לא ניתן היה לקשור בין מחלתו של הנאשם לבין ביצוע העבירה.


מנגד, השופט ציין כי במסגרת השיקולים לקולא לעונש היה להתחשב בהיותו של הנאשם קטין בעת ביצוע העבירות, וכן את בחירתו להודות וליטול אחריות על מעשיו. לאור האמור לעיל, בית המשפט גזר על הנאשם עונש של 12 שנות מאסר בפועל, ומאסר על תנאי למשך שנה.