בתי המשפט בישראל תופסים את עבירות הנשק כעבירות חמורות ביותר. כפי שנכתב לא פעם, נשק אשר נמצא בידיים בלתי מורשות עלול לגרום לאסונות ולנזקים לחפים מפשע, לפגוע בשלום הציבור ובביטחונו. משכך, בתי המשפט נרתמים על מנת להילחם בתופעה המסוכנת. בעבירות אלו, כפי שהודגש בפרשה הנידונה, לאינטרס הציבור ולהרתעה האישית ניתן מעמד בכורה, והם מועדפים על פני נסיבותיו האישיות של הנאשם.
יש לך שאלות?
פורום פלילי
קטין ביקש מהנאשם לרכוש עבור חברו, אשר היה קטין גם כן, רימון הלם. הנאשם השיג את רימון ההלם ומכר לחבר בתמורה ל-300 שקלים. אביו של החבר גילה את הרימון בביתם, ולכן החבר העביר את הרימון אל הקטין אשר ביקש את רכישת הרימון מהנאשם. המשטרה גילתה את הרימון בביתו של הקטין והרימון נלקח ונשמר אצל רשויות החוק. לאחר חקירת המקרה, התברר כי הקטין ביקש לרכוש את הרימון כחלק ממאבק בינו לבין אחר על לבה של תלמידה בבית הספר. שני התלמידים הובאו לדין בפני מותב אחר.
הנאשם הועמד לדין בגין עבירות של החזקת נשק, נשיאת והובלת נשק וביצוע עסקה בנשק. בהליך זה בית המשפט התכנס על מנת לגזור את עונשו של הנאשם.
מהו העונש שהשית בית המשפט על הנאשם?
בית המשפט ציין את הרשעותיו הקודמות של הנאשם בפריצה, גניבה והפרת הוראה חוקית. בית המשפט התייחס אל תסקיר שירות המבחן, תוך שציין: "שירות המבחן סקר את נסיבותיו האישיות והמשפחתיות של הנאשם, התייחס להוריו והקשיים שעמדו בפניהם בגידול הנאשם, אחיו ואחיותיו. הנאשם גדל בעזובה חברתית והורית ואף במהלך המשפט לא ראינו כי מאן דהוא מבני משפחתו לווה אותו בהליכים המשפטיים שהתקיימו בעניינו. נתוניו של הנאשם דלים ביותר והתקשה להשתלב במסגרת כלשהי".
בית המשפט התייחס לעונש שהוטל על שני הקטינים בבית המשפט המחוזי לנוער היות ודובר באותה הפרשה, ולאור עיקרון אחדות הענישה. עם זאת, צוין כי בית המשפט יכול לחרוג מעיקרון זה. בעניין זה, בית המשפט הבהיר כי "בסופו של יום, החלטתי לתת משקל מצומצם לעקרון אחידות הענישה, בהתחשב בהבדלים שקיימים בין הנאשם שבפני לבין המעורבים האחרים. יש לזכור שהנאשם הוא זה שהשיג את הרימון ועמד בקשר עם הגורם העברייני, כאשר עד היום הוא נמנע מלמסור את פרטיו, לנאשם עבר פלילי משמעותי יחסית לגילו, הוא נמנע מלשמור על קשר עם באת כוחו ועקב זאת נמנע מלשתף פעולה בצורה נאותה עם שירות המבחן, כמו כן אין להתעלם מהעובדה שהמעורבים האחרים נדונו בביהמ"ש המחוזי לנוער, וביהמ"ש העדיף ללכת באפיק השיקומי, אפיק שלבדו, אינו מתאים לענייננו כלל ועיקר". מנגד, בית המשפט ציין כי "חלקם של האחרים שהיו היוזמים והפונים אל הנאשם שבפניי, אינו יכול להיות קטן ומזערי באופן משמעותי מחלקו של הנאשם שבפניי, זאת מבחינת העובדות וגם מבחינת הפרשי הגיל".
בית המשפט ציין פסק דין אשר ניתן על ידי בית המשפט העליון, תקופה קצרה טרם הדיון בעניינו של הנאשם. הפרשה בה דן בית המשפט העליון הייתה יותר חמורה היות ונעשה שם כבר השימוש ברימון ההלם. בפרשה זו הושתו על העבריין 18 חודשי מאסר בפועל.
לסיכום, בית המשפט קבע כי על העונש שיושת על הנאשם להיות "שונה וחמור יותר, במידת מה, מזה שהוטל על המעורבים האחרים, שעדיין סמכותו של ביהמ"ש תמשיך להיות מונחת מעל ראשם בעתיד במידה ויפרו את האפיק השיקומי. יחד עם זאת, ברי, כי לא ניתן ליצור מצב שבו יהיה פער משמעותי וגדול, בסופו של יום, בין הענישה שתוטל על הנאשם שבפניי לבין זו שישאו בה המעורבים האחרים בפרשה זו". בית המשפט השית על הנאשם 10 חודשי מאסר בפועל ו-10 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים.
