תביעה לפיצויים בגין תאונת דרכים בה התובעים נפגעו בעת שנסעו בקולונעית

לפי ההגדרה של "רכב מנועי" בסעיף 1 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה – 1975, מדובר בכלי רכב שנע בכוח מכני על פני הקרקע, כאשר עיקר ייעודו הוא לשימוש לתחבורה. החוק קובע שרכבת, טרקטור וכל מכונה ניידת הכשירה לנוע בכוח מכני בכביש, לרבות רכב נגרר או נתמך על ידי רכב מנועי, נכנסים להגדרה. אלו הם מצבי הריבוי. מנגד, נקבע שמדרגות נעות, כסא גלגלים ועגלת נכים אינם בגדר "רכב מנועי". זהו מצב המיעוט. אולם, האם קולנועית הינה "רכב מנועי" כהגדרתו בחוק? זו הייתה השאלה בפסק הדין דנא.

יש לכם שאלה?
פורום תאונות דרכים
פורום תאונות כלליות
פורום נזיקין

לפי עובדות המקרה, ביום ה-2.2.05 התובע נהג בקולנועית באחת מסמטאות העיר באר שבע. עמו נסעה אשתו המנוחה. במהלך הנסיעה, אירעה תאונה במסגרתה הקולנועית התנגשה ברכב בו נתבע 1 נהג. לטענת התובע, בעקבות התאונה הוא ואשתו עפו מהקולנועית וניזוקו. בעת התאונה, התובע לא החזיק ברישיון נהיגה תקף אך השימוש בקולנועית וברכב היה מבוטח בפוליסת חובה. התביעה הוגשה נגד נהג הרכב הפוגע, חברת הביטוח שלו ונגד קרנית. זאת למקרה שיקבע שהקולנועית הינה "רכב מנועי" כהגדרתו בחוק אך השימוש לא כוסה בפוליסת הביטוח.

האם קולנועית הינה רכב מנועי?

לנוכח לשון החוק, השופטת קבעה שהמחוקק לא התייחס במפורש לקולנועית וכלי תחבורה נוספים כגון מלגזה, קורקינט חשמלי ועוד. אלא, המחוקק קבע הגדרה בסיסית והוסיף לה מצבי ריבוי ומיעוט, כאשר התכלית הינה סיכון תחבורתי. בנוסף, לא מדובר ברשימה סגורה. כלומר, יש לבחון את הנסיבות בכל מקרה ומקרה.

על כן, השופטת בחנה האם הקולנועית ענתה על תנאי הגדרת "רכב מנועי" כפי שהופיעו בחוק. היא קבעה שהיה מדובר בכלי בעל גלגלים וכושר ניידות על הקרקע, שנע בכוח מכני וייעודו המרכזי היה תחבורה ביבשה. לפיכך, נקבע שהקולנועית ענתה להגדרה הבסיסית בחוק. עם זאת, השופטת נדרשה לבחון האם הקולנועית הוצאה מתחומי ההגדרה של "רכב מנועי" לאור מצבי המיעוט, לגדרם נכנסו כלים משוללי כשירות נורמטיבית לנסיעה בכביש.

מצבי המיעוט 

בעניין זה, השופטת סקרה הלכות שונות ואת התייחסות המחוקק להגדרת הקולנועית. היא קבעה שלפי תקנות התעבורה, מטרת הקולנועית לשמש כ"רגליים" למי שהתקשה בהליכה בהיותו מוגבל או קשיש ובכך להקל על תנועתו. לאור מוגבלות זו, לא היה מקום לעודד את המשתמשים בקולנועית לעלות על הכביש ולסכן את עצמם, ואת כלל הציבור.

על כן, נקבע שמבחינה מהותית, דין הנוסע בקולנועית כדין כסא גלגלים או עגלת נכים, שנועדו לסייע למתקשים בהליכה ולא הוכרו כרכב מנועי. כלומר, השופטת פסקה שלא היה מקום להכיר בקולנועית ככלי רכב בעל סיכון תעבורתי. משמעות פסיקה זו הייתה שהתובע ואשתו המנוחה היו בגדר הולכי רגל שנפגעו בתאונת דרכים ולכן, הם היו זכאים לפיצוי מנהג הרכב שהיה מעורב באירוע ומחברת הביטוח שלו, והתביעה נגד קרנית נדחתה.