ערעור בו נתקבלה תביעה לתשלום פיצויים בשל נזקי גוף שהוסבו עקב תאונת דרכים

בתביעות נזיקיות רבות, הצדדים חלוקים בדעתם באשר לשיעור הנזק שנגרם ולגובה הפיצויים להם הניזוק זכאי. לעיתים, על מנת להכריע במחלוקת, בית המשפט נעזר בחוות דעת של מומחים רפואיים, המעריכים את מידת הפגיעה של הניזוק ואת שיעור הנכות שנגרמה לו, אם בכלל. דוגמא לכך ניתן לראות בפסק הדין דנא.

יש לך שאלה?
פורום אחוזי נכות
פורום אובדן כושר עבודה
פורום תאונות דרכים
פורום מימוש זכויות רפואיות

במקרה זה, הוגש לבית המשפט ערעור על פסק דין של בית משפט השלום בנתניה, בו חויבו המשיבות לשלם למערערת פיצויים בשל נזקי גוף שנגרמו לה עקב מעורבותה בתאונת דרכים. יש לציין שהמשיבות הודו בחבותן כלפי המערערת, אך בין הצדדים הייתה מחלוקת באשר לשיעור הנכות שנגרם לאחרונה ולפיצויים להם הייתה זכאית.

על מנת להכריע במחלוקת, בית משפט השלום מינה שני מומחים רפואיים מטעמו – בתחום האורטופדיה ורפואת הנפש. האורטופד קבע ששיעור הנכות של המערערת כתוצאה מהתאונה היה 5%. המומחית בתחום רפואת הנפש בדקה את המערערת ואבחנה מספר סימפטומים נוירוטיים. לפיכך, היא העריכה את נכותה הנפשית של המערערת ב-15%. המומחית הדגישה שלא היה ניתן להעריך בוודאות האם היה מדובר בנכות זמנית או צמיתה.

החלטת בית משפט קמא

בית משפט קמא אימץ קביעותיהם של המומחים ופסק שהמערערת לא סבלה מנכות תפקודית מלאה, כפי שטענה. שכן, היה באפשרותה לשוב לעבודתה טרם התאונה וללימודים בהם החלה מספר חודשים קודם לכן. נקבע שהסימפטומים מהם המערערת סבלה אמנם פגעו במידה מה בהתנהלותה השוטפת, אך תיאוריה של האחרונה בעניין זה היו מוגזמים ומופרזים. בסופו של דבר, הערכאה הדיונית קבעה למערערת נכות נפשית זמנית בשיעור של 15% ונכות נפשית צמיתה בשיעור של 10%. במקביל, למערערת נקבעה נכות צמיתה בשיעור של 5% בגין הפגיעה האורטופדית ובסך הכול, הנכות הצמיתה שנקבעה לה הייתה 15%. כמו כן, נקבעה לה נכות תפקודית בשיעור של 10%.

לאחר מכן, נפסקו למערערת פיצויים. בית משפט השלום אמד את הפסד ההשתכרות בעבר של המערערת בסך של 65 אלף ₪ והפיצוי בגין הפסד ההשתכרות בעתיד נקבע על סך של 120 אלף ₪. עוד נפסק פיצוי בשיעור של 14 אלף ₪ בגין עזרת צד ג' בעבר ובעתיד והוצאות רפואיות. לבסוף, למערערת נפסקו 25,231 ₪ בגין כאב וסבל.

טענות בעלי הדין בערעור

לטענת המערערת, בית משפט קמא שגה עת העריך את שיעור נכותה הנפשית הצמיתה ב-10% בלבד ולא 15% כפי שנקבע מראש על ידי המומחית. המערערת טענה שלהפחתה זאת לא היה מקום לנוכח העובדה שהמומחית בתחום בריאות הנפש הדגישה לאורך כל תצהירה ועדותה ששיעור הנכות שנקבע היה 15%. המערערת הוסיפה וטענה שבית משפט קמא שגה גם בקביעת שיעור הנכות התפקודית והיה עליו להעמידה על 40% בשל חוסר יכולתה לתפקד מאז התאונה, הפסקת לימודיה, פיטוריה מעבודתה והיעדר אפשרות למצוא עבודה אחרת.

בנוסף, המערערת טענה שבית משפט קמא שגה גם באופן חישוב הפיצויים ושהיה עליו לפסוק פיצוי בסך 400 אלף ₪ בגין הפסד השכר. שכן, הפיצוי נפסק על פי חישוב גלובאלי ולא על בסיס חישוב אקטוארי מלא ולכן, נכות המערערת לא הובאה בחשבון. בנוסף, חישוב בסיס השכר היה שגוי.

מנגד, המשיבות סברו שדין הערעור להידחות. הן טענו שהמערערת העצימה את פגיעתה במטרה לקבל פיצוי בשיעור מוגדל ולהפיק רווח מרבי מהתאונה ושהיה על בית משפט קמא להעמיד את שיעור נכותה של האחרונה על 5% בלבד. עוד נטען שהנכות התפקודית של המערערת הייתה בשיעור אפסי וכושר השתכרותה כלל לא נפגע לאחר התאונה. באשר לשיעור הפיצוי שנפסק, המשיבות טענו שלא היה מקום להתערבות של בית המשפט, מאחר שממילא הסכום היה גבוה ביחס לפגיעותיה הממשיות של המערערת.

קבלה חלקית של הערעור

לאחר סקירת טענות הצדדים, הוחלט לקבל את הערעור בחלקו. באשר לשיעור הנכות שנפסק למערערת, ערכאת הערעור קבעה שהחלטת בית משפט קמא להעמיד את שיעור הנכות הצמיתה בתחום הפסיכיאטרי על 10% הייתה לטובת המערערת. שכן, המומחית בתחום אמנם קבעה נכות בשיעור של 15%, אך היא הדגישה שהיה קיים קושי לקבוע האם מדובר בנכות זמנית או צמיתה. לנוכח זאת, ניתן היה לפרש את קביעת המומחית כנכות זמנית ותו לא. חרף זאת, בית משפט קמא קבע למערערת נכות צמיתה בשיעור של 10% ובכך פסק לטובת האחרונה. על כן, טענת המערערת באשר לקביעת אחוזי הנכות הצמיתה נדחתה. עם זאת, ערכאת הערעור קיבלה חלק מטענות המערערת באשר לנכות התפקודית והעמידה אותה על שיעור של 15%.

שיעור הפיצויים

לאחר סקירת הטענות בנושא זה, נקבע שלא הייתה כל הצדקה להתערבות בית המשפט בהחלטת הערכאה הדיונית, למעט בראש הנזק של הפסד השתכרות לעתיד. שכן, בית משפט קמא ביסס את שיעור הפיצויים בראש נזק זה על קביעתו לפיה למערערת הייתה נכות תפקודית בשיעור של 10%. אולם, מאחר שערכאת הערעור הגדילה שיעור נכות זו, הרי שהיה צורך להגדיל בהתאמה את שיעור הפיצויים ולכן, סכום התשלום הוגדל ל-180 אלף ₪.