על פי תקנה 1 לתקנות האגודות השיתופיות (חברות), תשל"ג – 1973, בן ממשיך הינו בן או נכד של בעל משק חקלאי, לרבות בן זוג, המחזיק במשק כבעלים, חוכר, חוכר משנה או בר רשות לתקופה בלתי קצובה ולחלופין, לשנה לכל הפחות. החזקה זו ניתנת מכוח התחייבות בלתי חוזרת בכתב של ההורה, או מכוח ירושה. במקרים רבים, מינוי בן ממשיך במשק גורם לסכסוכים פנימיים במשפחה שלעיתים מגיעים אף לבית המשפט. דוגמא לכך ניתן לראות בפסק הדין דנא.
יש לך שאלה?
פורום דיני מושבים וקיבוצים
פורום מקרקעין
במקרה זה, הוגשה לבית המשפט בקשה לביטול מינוי הנתבעים כ"בן ממשיך" במשק בו התובעים, הוריו של הנתבע הראשון, היו ברי רשות. זכות זו הוקנתה לתובעים מכוח הסכם משולש בין האגודה השיתופית במושב מגוריהם, הסוכנות היהודית ומנהל מקרקעי ישראל. בין הצדדים לא הייתה מחלוקת בדבר העובדה שבמאי 2001, התובעים חתמו על טופס של הסוכנות היהודית לשם מינוי הנתבעים "בן ממשיך". הסכם זה אושר על ידי הסוכנות והמושב. מנהל מקרקעי ישראל אישר את ההסכם במרץ 2004 ורשם את הנתבעים כ"בן ממשיך".
טיעוני בעלי הדין
לטענת התובעים, בהסכם עליו הם חתמו נפלו פגמים מהותיים שעלו לכדי בטלותו. שכן, התובעת לא ידעה את פרטי ההסכם והתובע לא חתם כנדרש. בנוסף, לאחר החתימה, הנתבעים ערכו בהסכם שינויים מבלי לקבל את אישור התובעים וללא ידיעתם. עוד נטען שבמסגרת ההסכם, הנתבעים התחייבו להעניק לתובעים תמיכה כספית וללא התחייבות זו, האחרונים לא היו חותמים. אולם, בפועל, הנתבעים לא העניקו את התמיכה ובמעשיהם הם ביצעו הפרה יסודית של ההסכם, שהצדיקה את ביטולו.
מנגד, הנתבעים טענו שבמינויים כ"בן ממשיך" לא נפלו פגמים. הודגש שהתהליך כולו נעשה ביוזמת התובעים, ששיתפו פעולה בחתימה על המסמכים. זאת ועוד, התובעים לא נקטו כל פעולה לביטול ההסכם מיום חתימתו, ועד לאישורו על ידי מנהל מקרקעי ישראל. קרי, התובעים לא פעלו לביטול במשך שלוש שנים. לבסוף, הנתבעים טענו שלא הפרו את ההסכם ושהתובעים ויתרו בכתב על זכותם לחזור בהם מהמינוי.
מינוי הנתבעים כ"בן ממשיך" הושלם
בפתח הדיון נקבע שמינוי הנתבעים כ"בן ממשיך" היה במסגרת חוזה מתנה שהושלם עם רישום המינוי במנהל מקרקעי ישראל ואישור הסוכנות היהודית. על פי החוק, מרגע שהמתנה הוקנתה למקבל, הרי שהיא הושלמה ולנותן אין אפשרות לחזור בו מהענקתה. אי לכך, במקרה זה לתובעים לא הייתה אפשרות לחזור בהם מהענקת המינוי.
חוזה מתנה שלצידו חיוב ולא חוזה מתנה על תנאי
לא זו אף זו, השופט קבע שבניגוד לטענת התובעים, הנתבעים לא הפרו את ההסכם הפרה יסודית. שכן, לאור הראיות השונות נקבע שהנתבעים העניקו לתובעים סיוע כלכלי. יתרה מזאת, השופט הדגיש שגם לו מסקנתו הייתה שונה והיה נקבע שהנתבעים הפרו את ההתחייבות, לא היה בכך על מנת להביא לביטול חוזה המתנה. זאת מאחר ונקבע שבמקרה זה, היה מדובר בחוזה מתנה שבצדו חיוב ולא במתנה על תנאי.
בחוזה מתנה שבצידו חיוב, מקבל המתנה נוטל על עצמו קיום חובה מסוימת. במידה שאינו מבצעה, נותן המתנה אינו רשאי לבטל את המתנה ולהשיבה. לכל היותר, באפשרותו לקבל סעד של פיצויים, אכיפה או ביטול החיוב. מנגד, במתנה על תנאי, משהפר מקבל המתנה את התנאי, קמה לנותן זכות להשבתה. ההבחנה בין שני חוזים אלו נעשית על פי נסיבות המקרה ולשון החוזה. כאמור, במקרה זה נקבע שהיה מדובר במתנה שלצידה חיוב ולכן לתובעים לא קמה זכות לבטל את המינוי במידה שהנתבעים לא היו מעניקים את הסיוע שהתבקש.
לבסוף, נקבע שהתובעים לא התקשרו בחוזה עקב טעות או הטעייה ושלא נפלו פגמים נוספים בכריתתו. אי לכך, התביעה נדחתה ומינוי הנתבעים כ"בן ממשיך" נותר על כנו.
