חלק מהתיקים הפלילים שמגיעים לפתחו של בית המשפט, מקורם בכוונת זדון של הנאשמים, שמעוניינים לפגוע באדם ובחברה במעשיהם. עם זאת, ישנם מקרים בהם העבירות בוצעו ללא כוונה לפגוע בחברה או בפרט, אלא דווקא במטרה לסייע, אך לא ניתן להימנע מהרשעה פלילית בשל שיקולים שונים. עם זאת, העונש שמושת על הנאשמים במקרים אלו הינו קל יותר. דוגמא לכך ניתן לראות בפסק הדין דנא.
יש לך שאלה?
פורום כתב אישום
פורום מעצר
פורום פלילי
במקרה זה, נגזר דינם של נאשמים שהורשעו בעבירות של מרמה ומס. הרקע לכתב האישום היה חקירה גדולה שנפתחה שמונה שנים קודם לכן נגד הנאשמים בחשד לגניבת מיליוני שקלים מתושבים במושב שער אפרים. החקירה לוותה בסיקור תקשורתי ובמעצרים רבים. עוד נטען שהנאשמים רימו את מנהל מקרקעי ישראל עת גבו מתושבים חדשים במושב סכום כסף גבוה בהרבה ממה שהוסכם על ידי המנהל.
הכרעת הדין
לאחר ניהול משפט ארוך במסגרתו הופיעו עדים רבים, הנאשמים זוכו ממרבית העבירות שיוחסו להם. נקבע שמטרתם העיקרית הייתה לשקם את המושב ולא לרמות את מנהל מקרקעי ישראל, אשר ידע על גובה הסכום שנקבע מכל משתכן. הלכה למעשה, הנאשמים הורשעו רק בעבירת המרמה כלפי משתכנים חדשים. בנוסף, הם הורשעו בעבירות מס. לאחר מכן, נשמעו הטיעונים לעונש וניתן גזר הדין.
גזר הדין
בפתח הדיון, השופט ציין שבסופו של המשפט, הנאשמים זוכו מהעבירות החמורות שיוחסו להם והורשעו בעבירות קלות יותר שהיו תוצאה של חקירה שנמשכה מספר שנים. השופט קבע שנסיבות אלו הובילו לדחיית בקשת התביעה להטיל עונשים חמורים, אשר היו מוטלים לו הנאשמים היו מורשעים בעבירות החמורות. השופט הדגיש שדרישת המאשימה לעונש לא שיקפה את המצב לאשורו. שכן, האחרונה התעלמה מזיכוי הנאשמים מהחלק העיקרי של כתב האישום.
באשר לנאשמים 3 ו-7, נקבע שחלקם בפרשה היה קטן יחסית והם אף זוכו ממרבית העבירות שיוחסו להם. לאור זאת, ומאחר שהם עברו עינוי דין במהלך המשפט, השופט החליט שלא להשית עונש מאסר בפועל אלא להסתפק בששה חודשי מאסר על תנאי בלבד.
באשר לנאשמים 4 ו-5, אלו הורשעו בעבירה של זיוף מסמך. אולם, נקבע שמעשה הזיוף נעשה בהוראת הממונים ולא מיוזמתם. אי לכך, השופט החליט להקל בעונשם ולהשית עליהם חמישה חודשי מאסר על תנאי בלבד.
לבסוף, הוכרע דינם של הנאשמים 1 ו-2. נפסק שהנאשם השני היה שותף כמעט מלא של הנאשם הראשון. אולם, חלקו היה קטן יותר והוא השלים חובותיו למס הכנסה. יתרה מזאת, מצבה הרפואי של אשתו היה קשה מאוד והנאשם עצמו היה כבן 70 ביום גזר הדין וחסר כל פרוטה. לאור האמור לעיל, השופט החליט להשית על הנאשם חמישה חודשי מאסר בפועל ושישה חודשי מאסר על תנאי.
באשר לנאשם הראשון, נקבע שהוא היה הרוח החיה בקידום פרויקט הבנייה במושב אך כוונותיו הטובות סוכלו והוא הסתבך בעבירות שונות. חרף מטרתו של הנאשם, השופט ציין שלא היה ניתן להימנע מענישה במקרה זה. עם זאת, לאור מצבו הכלכלי והבריאותי ומחלתו של בנו, הוחלט שלא להחמיר בעונש. על כן, השופט השית על הנאשם הראשון שישה חודשי מאסר בפועל וזמן זהה של מאסר על תנאי.



