במקרה שלפנינו מדובר בגזר דינו של אדם שהורשע בעבירות של החזקה וסחר בנשק שלא כדין. הנאשם החזיק ברשותו אקדח שלא כדין, ולאחר מכן מכר אותו לסוכן משטרתי שנועד להפלילו. במסגרת הסדר טיעון בין הפרקליטות לנאשם, הנאשם הודה בעבירות המיוחסות לו, ובכתב האישום תוקנו מספר פרטים.

 

יש לכם שאלה?

פורום כתב אישום במשפט הפלילי
פורום מעצר - זכויות עצורים ושחרור ממעצר
פורום משפט פלילי
פורום רישום פלילי


בעת שלב הטיעונים לעונש, התביעה ביקשה להשית על הנאשם עונש מאסר של מספר שנים וזאת לנוכח מדיניות בית המשפט העליון להחמיר בעבירות נשק. מדיניות החמרה זו, טענה המדינה, נבעה מ"הסכנה הביטחונית החמורה שעבירות אלו יוצרות בקרב הציבור". כמו כן, המאשימה דרשה גם עונש של קנס כספי. ההגנה דרשה כי שיקולי ההרתעה לא יגברו על השיקולים האישיים במקרה זה.


ההגנה מצידה ביקשה להקל עם הנאשם מהסיבות הבאות

  1. הנאשם הודה במעשיו.
  2. הנאשם הביע חרטה על מעשיו.
  3. אין לנאשם עבר פלילי.
  4. נסיבות אישיות ומשפחתיות מיוחדות של הנאשם מצדדות בהקלה בעונש.
  5. את עבירת הסחר הוא ביצע ע"י הדחה של סוכן המשטרה שהניע אותו לבצע אותה.

הדיון המשפטי


השופט הציג בהכרעתו את גישתו של בית המשפט העליון בנוגע לעבירות נשק. הגישה של בית המשפט, כפי שמשקפת במספר פסקי דין שניתנו בעליון, היא שיש להחמיר עם נאשמים בעבירות מסוג זה, בעיקר עקב הסיכון הביטחוני הכרוך במעשים כגון דא. "נשק העובר מיד ליד בצורה לא חוקית חזקה שישמש לביצוע עבירות ולסיכון שלום הציבור. העובדה שעבירות אלו נהיו נפוצות בשנים האחרונות מעלה עוד יותר את מידת ההחמרה בענישה, ואת הצורך של בית המשפט ליצור הרתעה כלפי עבריינים מסוג זה", נכתב בגזר הדין. השופט הוסיף כי תכלית הענישה במקרה כזה היא מניעתית – הרתעה כלפי העבריין והרתעת הרבים.
עם זאת, השופט ציין, כי יש לשקול גם שיקולי ענישה אחרים מלבד השיקול ההרתעתי, ולאזן ביניהם. שיקולים רבים יש לענישה – הרתעה, שיקום, תגמול, עשיית צדק, חינוך – ולכולם יש לתת משקל ראוי, כל מקרה לגופו. דהיינו, יש לקחת בחשבון במערך השיקולים גם שיקולים אישיים, העוסקים בנאשם הספציפי העומד לפני מתן גזר דינו. חלק מהשיקולים צופים פני עבר וחלקם צופים פני עתיד – האם וכיצד ישתקם העבריין ויחזור לאורח חיים נורמטיבי. השופט הדגיש כי בטם ההחלטה על גזר הדין הוא בחן לקולא את נסיבותיו האישיות של הנאשם – גילו הצעיר, קשייו הכלכליים והמשפחתיים, עברו הנקי והבעת הצער והחרטה.
השופט סירב לראות בעובדת הדחתו של הנאשם ע"י סוכן כסיבה להקל עימו. השימוש של המשטרה בסוכנים מדיחים הינו הכרח על מנת למגר את הפשיעה על סוגיה, ופעולתו של המדיח הייתה סבירה (דהיינו, היא לא היוותה פגיעה ברצונו החופשי של הנאשם לבצע את עבירת הסחר).
סיכום
לאחר שקלול ואיזון בין כל השיקולים שהובאו, גזר השופט עונש מאסר של 30 חודשים על הנאשם, מהם 18 חודשים בפועל והשאר על תנאי. כמו כן נוטל על הנאשם קנס כספי בגובה 5,000 שקלים.
 

 


עודכן ב: 06/11/2012