ועדת השחרורים היא גוף שהוסמך בחוק להורות על שחרור מוקדם של אסיר. שחרור זה הינו על תנאי. בנוסף, רק אסיר שנגזרו עליו למעלה משישה חודשי מאסר והוא ריצה לפחות שני שליש מהם יכול לפנות לועדה בבקשה לדון בשחרור זה. עם זאת, ועדת השחרורים רשאית לדחות את הבקשה לשחרור על תנאי. בדיון בנושא, על הועדה להפעיל סמכותה במשורה ולשקול מספר שיקולים כגון נסיבות וחומרת העבירה, התנהגות האסיר ועברו הפלילי ואת האינטרס הציבורי שבהגנה על החברה, לצד הזכות לחירות. במידה שמי מהצדדים מתנגד להחלטת הועדה שניתנה בעניינו של אסיר מסוים, ניתן להגיש בקשה לדיון חוזר. דוגמא לכך ניתן לראות בפסק הדין דנא.
יש לך שאלה?
פורום פלילי
במקרה זה, בית המשפט דן בבקשה שהוגשה על ידי חגי עמיר בנושא החלטת ועדת השחרורים בעניינו. העותר טען שבהליך הראשון בועדת השחרורים, הוא לא קיבל את יומו לפני הועדה ולא נמסר לו סיכום של החומר שהוגש בעניינו, בניגוד לנדרש בחוק. אי לכך, לעותר לא הייתה אפשרות להגיב על הטענות שהופנו נגדו ובכך נפגעו זכויותיו. לטענתו, היה מקום לאשר הארכת המועד לצורך פנייה מחודשת לועדת השחרורים.
לטענת בא כוחה של המדינה, היה ראוי לדחות את הבקשה על הסף. זאת מאחר והיא הוגשה באיחור ובשיהוי – למעלה מ-18 חודשים לאחר שההחלטה הראשונה בעניין זה ניתנה. בנוסף, נטען כי העותר עתר לסעד לא נכון והיה עליו לבקש דיון חוזר ולא הארכת מועד. לא זו אף זו, המדינה טענה שהבקשה לא הוגשה כדין ולא נומקה כנדרש.
כמו כן, בא כוחה של המדינה הדגיש שמהות הבקשה של חגי עמיר הייתה שחרור מוקדם. שחרור זה אינו זכות אלא פריבילגיה. כלומר, אי דיון בנושא לא היה בגדר פגיעה בזכויותיו של העותר ויתרה מזאת, הועדה כבר דנה בנושא פעם אחת. לו העותר היה מעוניין בדיון נוסף, היה עליו להגיש בקשה לדיון חוזר ולטעון לשינוי נסיבות. בפועל, לא הוגשה בקשה לדיון חוזר ולא נטען שהיה שינוי בנסיבות. לפיכך, לא היה טעם בדיון נוסף של ועדת השחרורים בנושא שחרורו המוקדם של חגי עמיר.
החלטה
בסופו של דבר, הצדדים הסכימו שהדיון יחזור לועדת השחרורים ללא נוכחותם. קרי, הועדה נדרשה להתכנס בשנית ולעיין בהחלטה שהתקבלה ובחוות דעת עדכניות, מבלי שבאי כוח יהיו נוכחים. יש לציין שהחלטה זו התקבלה בהסכמת שני הצדדים.
.JPG)
