סעיף 402 לחוק העונשין מגדיר מהי עבירת השוד – גניבה שמתרחשת תוך כדי איומים, שימוש באלימות או נשק. בתי המשפט נוטים לייחס לעבירה זו משנה חומרה, בפרט כאשר הקורבן הינו אדם קשיש, נכה או בעל מוגבלות. קרי, שאינו יכול להתנגד למתרחש. דוגמא לכתב אישום בגין עבירה זו ניתן לראות בפסק הדין דנא.
יש לך שאלה?
פורום כתב אישום
פורום רישום פלילי
פורום מעצר
פורום פלילי
במקרה זה, הוכרע דינם של שני נאשמים שהואשמו במספר עבירות: שהיה בלתי חוקית בישראל, קשירת קשר לביצוע פשע ושוד. על פי הנטען בכתב האישום, שני הנאשמים היו תושבי השטחים ששהו בישראל ללא אשרת שהייה. ביום 10.02.07 הם הגיעו לבניין באחד מרחובות העיר רחובות ונכנסו לאחת מהדירות דרך החלון. בעשותם זאת, הם העירו את הקשישה שהתגוררה בדירה. על מנת למנוע מהקשישה לסכל את תוכנית השוד, הם כפתו אותה, קשרו סמרטוט סביב עיניה, הכו אותה, דחפו סחבה לפיה והצמידו סכין לגרונה, בעודם אוספים חפצים מהדירה. בסיום השוד, הנאשמים נמלטו מהדירה והותירו את הקשישה כפותה וחבולה.
הנאשמים עצמם הודו בכך ששהו שלא כדין בישראל, אך כפרו בהאשמות שיוחסו להם לעניין ביצוע השוד וקשירת קשר לביצוע פשע. לטענתם, בחקירת המשטרה בעניינם נפלו פגמים שונים ובעדותם של שני עדי התביעה המרכזיים לא היה די בכדי להרשיעם.
הכרעת דין
לאחר שמיעת עדויות הצדדים, השופט קבע ששני עדי התביעה העיקריים היו מהימנים ואמינים. בנוסף, עדותם עלתה בקנה אחד עם יתר ראיות התביעה ועם עדותה של קורבן השוד. השופט הוסיף וקבע שאופן ניהול החקירה בידי המשטרה היה תקין ולא נפלו בו פגמים, בניגוד לטענת הנאשמים.
מנגד, גרסאות הנאשמים לאופן השתלשלות האירועים נקבעו כשקריות ולא מהימנות. זאת לאחר שהנאשם השני טען כי הוא כלל לא נכח בישראל ביום השוד ושהוא לא הכיר את הנאשם הראשון. אולם, מראיות המשטרה עלה שהנאשמים שוחחו עם עד התביעה אודות השלל מהשוד וניסו למכור לו פריטים מסוימים. בנוסף, הוכח ששני הנאשמים הכירו זה את זה ושהו יחד בישראל ביום השוד.
לאור האמור לעיל, השופט קבע שהמאשימה עמדה בנטל ההוכחה באשר לאשמתם של הנאשמים בביצוע השוד ובקשירת קשר לביצוע פשע. לפיכך, הנאשמים הורשעו בעבירות שיוחסו להם בכתב האישום.



