במקרים בהם אדם מוצא את מותו כתוצאה מתאונת דרכים, בני משפחתו התלויים בו זכאים לתבוע פיצוי בגין אובדנם. תביעה זו מוגשת על ידי "התלויים", ובמסגרתה בית המשפט נדרש לחשב את גובה ההפסד שנגרם להם בעקבות אובדן יקירם. חישוב זה מבוסס על נתונים רבים, לרבות גיל המנוח, שכרו, מהות עבודתו וסיכויי קידומו בעבודה. להלן דוגמא לכך.
יש לך שאלה?
פורום תאונות דרכים
פורום תאונות אופנוע
פורום תביעות ביטוח
במקרה הבא, תלוייו של אדם שנהרג בעת שרכב על טרקטורון בבעלותו הגישו לבית המשפט תביעת פיצויים נגד חברת הביטוח. יש לציין שבין הצדדים לא הייתה מחלוקת באשר לשאלת החבות, אלא באשר לאופן חישוב הפיצויים שהגיעו לתובעים וביתר דיוק, בנוגע לבסיס השכר של המנוח.
גדר המחלוקת
על פי העובדות, המנוח היה בן 29.5 שנים במועד פטירתו. אשתו התובעת הייתה בת 28 ולשניים היו שתי בנות קטינות. טרם התאונה, המנוח עבד בחברת "מי עדן". את עבודתו בחברה הוא התחיל בשנת 2001 וסיים בדצמבר 2005, כשלושה חודשים לפני קרות התאונה. במהלך תקופת עבודתו, המנוח עבד כעוזר מנהל ולאחר מכן קודם לתפקיד מנהל. בחודשים שלפני סיום עבודתו, שכרו החודשי הממוצע היה מעל 10,000 ₪ כאשר הוא הושפע מהיקף המכירות שהמנוח ביצע מידי חודש.
בסוף שנת 2005, המנוח עזב את עבודתו לשם פתיחת עסק עצמאי עבורו רכש משאית גרר. על מנת לקבל רישיון כנהג גרר, המנוח נרשם לקורס מקצועי בסיומו עתיד היה לקבל רישיון ממשרד התחבורה. בחודשים שלפני התאונה ולאחר פתיחת העסק העצמאי, הכנסתו של המנוח הייתה נמוכה. לנוכח עובדות אלו, הצדדים היו חלוקים בשאלה מה היה השכר הקובע לצורך חישוב הפיצויים.
לטענת התובעים, בסיס השכר הראוי של המנוח היה גבוה, לנוכח משכורתו בחברת מי עדן ופוטנציאל ההשתכרות שלו. מנגד, הנתבעת ביקשה לקבוע את שכר הבסיס של המנוח לפי השכר הממוצע במשק. זאת מאחר ולטענתה, לא הוכח פוטנציאל הצלחה בעסק העצמאי משום שהמנוח לא נבחן בבחינת משרד התחבורה טרם מותו ולא היה ברור האם היה עובר אותה ומצליח בעסקו.
בסיס השכר, מהו?
לאחר בחינת טענות הצדדים, השופטת החליטה להעמיד את בסיס השכר הקובע לצורך חישוב הפיצויים על סך של 11,000 ₪. היא קבעה שהתובעים הוכיחו שהמנוח היה עובד חרוץ, ישר וטוב ובעל פוטנציאל להתקדמות וכושר השתכרות. אמנם, לפני מותו המנוח עבד כעצמאי ושכרו היה נמוך בהשוואה למשכורתו ממי עדן, אך בעובדה זו לא היה בכדי ללמד על כושר ההשתכרות שלו. שכן, העסק העצמאי נפתח חודשים ספורים לפני מותו של המנוח ולא נאספו די נתונים עובדתיים בכדי ללמד עליו ועל פוטנציאל הצלחתו.
לצורך חישובו בפועל של בסיס השכר, השופטת התחשבה במשכורותיו של המנוח בעת שעבד במי עדן והצעות הקידום שהוצגו לו לאחר שעזב וכן בעובדה שהוא היה צעיר בעת מותו והיו צפויות לו עוד 40 שנות עבודה בממוצע בהן היה יכול להתקדם בהכשרתו ושכרו. בסופו של דבר, השופטת העמידה את בסיס השכר על 11,000 ₪. לאחר מכן, היא חישבה את גובה נזקיהם של התובעים ופסקה להם פיצויים בסך 2,231,156 ₪.
.png)
