בשנים האחרונות, השימוש באלימות נגד עובדי ציבור, רופאים ואחיות הפך לנפוץ מאוד. על כן, בית המשפט שם לו למטרה לעצור את התופעה באמצעות השתת עונשים קשים על מי שנקט באלימות. עם זאת, התופעה לא נפסקה כליל אלא אף התרחבה – אנשים החלו להשתמש באלימות נגד שופטים ועורכי דין. להלן דוגמא לכך.


יש לכם שאלה?
פורום רישום פלילי
פורום כתב אישום
פורום פלילי


במקרה הבא, הוכרע ונגזר דינו של אדם שהוגש נגדו כתב אישום בגין עבירת התקיפה. על פי כתב האישום, ועל סמך הודאת הנאשם, נטען שהאחרון תקף עורך דין במהלך דיון שהתנהל בבית המשפט לענייני משפחה ואיים להרוג אותו, על מנת להקניטו ולהפחידו. התביעה ביקשה להרשיע את הנאשם, בעוד שהסנגור ביקש להימנע מכך. הוא טען שלנוכח שירותו הצבאי של הנאשם, השתתפותו במלחמות ישראל והעובדה שלא היה לו רקע פלילי קודם, היה ראוי לשמור על שמו הטוב של האחרון ולהימנע מהרשעתו.


ההרשעה


השופטת קבעה שלמרות היעדרו של עבר פלילי וגילו המבוגר של הנאשם, לא היה מקום שלא להרשיעו בדין. היא הדגישה שלא הוכח שהרשעת הנאשם הייתה פוגעת בו בצורה קשה ובלתי מידתית ביחס לאינטרס הציבורי שבאי ההרשעה. השופטת חיזקה את דבריה בכך שגם שירות המבחן לא המליץ בתסקיר שלא להרשיע את הנאשם, אלא סבר שתוצאה זו הייתה עלולה להעביר מסר מוטעה באשר ללגיטימיות האלימות.

 

אמנם, השופטת לא התעלמה מכך שהרשעת הנאשם תביא לפגיעה בשמו הטוב, אך טענה שהיה מדובר בנזק נלווה לכל הרשעה ולא במקרה ייחודי. על כן, הנאשם נדרש להתמודד עמו כמו כל אדם אחר שהורשע בדין עקב מעשיו. לאור האמור לעיל, השופטת החליטה להרשיע את הנאשם ובכך דחתה את בקשת סנגורו.


גזר הדין


לאחר שהנאשם הורשע, כל אחד מהצדדים השמיע את טיעוניו לעונש. התובע טען שהיה מדובר בעבירת אלימות חמורה שבוצעה תוך כדי דיון באולם בית המשפט ולכן, נוספה לה חומרה יתרה. התביעה טענה שנסיבות ביצוע העבירה לימדו על כך שהנאשם לא חשש מאימת הדין ועל כן, היה ראוי להשית עליו עונש חמור שיעביר מסר מרתיע – עונש מאסר בפועל, מאסר על תנאי, פיצוי למתלונן וקנס. מנגד, הסנגור ביקש להקל עם הנאשם. הוא ציין את עברו הנקי, את גילו המבוגר ואת הודאתו, שחסכה זמן שיפוטי רב ולימדה על הפנמה של חומרת המעשים.


השופטת ציינה שהיא התלבטה רבות בשאלה מה היה העונש הראוי. עם זאת, היא החליטה להחמיר עם הנאשם ולהשית עליו עונש מאסר בפועל, לצד מאסר על תנאי וקנס. היא הדגישה שהנאשם פעל בחומרה יתרה עת תקף עורך דין ואיים עליו, תוך סיכון בריאותו ושלומו. מעשים אלו פגעו לא רק בעורך הדין, אלא גם באפשרות לנהל הליך משפטי תקין. כתוצאה מכך, חומרת העבירה עלתה ומשקל נסיבותיו האישיות של הנאשם ירד.


זאת ועוד, השופטת קבעה שמאחר וגילו של הנאשם לא עצר מבעדו לבצע את העבירות, הרי שעובדה זו לא הייתה יכולה להגן עליו מפני ענישה חמורה. בנוסף, היא הדגישה את הצורך בתגובה שיפוטית הולמת שתשיג הרתעה אישית וכללית. על כן, השופטת קיבלה את בקשת התביעה להשתת עונש חמור. עם זאת, לנוכח עברו הנקי של הנאשם וחלוף הזמן שעבר מביצוע העבירה, השופטת החליטה שלא למצות את מלוא חומרת הדין. בסופו של יום, הנאשם נידון ל-9 חודשי מאסר מתוכם שלושה חודשים לריצוי בפועל והיתרה על תנאי. כמו כן, הוא חויב לשלם קנס בסך 1,000 ₪.