לתאונות דרכים יכולות להיות תוצאות קשות מנשוא, עד כדי אובדן חיי אדם. לעיתים, הניזוק בתאונה לא נהרג, אך פגיעתו היא כה קשה שכן הוא נותר נכה בשיעור של 100% ותוחלת החיים שלו התקצרה באופן משמעותי. במקרים אלו, שיעור הפיצויים שמשולם לניזוק הינו גבוה מאוד. להלן דוגמא לכך.
יש לך שאלה?
פורום תאונת דרכים
פורום תאונת אופנוע
פורום אחוזי נכות
פורום אובדן כושר עבודה
במקרה זה, בית המשפט דן בתביעה נזיקית לתשלום פיצויים לתובע, שנפגע בתאונת דרכים בעת שנסע ברכב שהיה מבוטח על ידי הנתבעות. בין הצדדים לא הייתה מחלוקת באשר לחבות הנתבעות. אלא, המחלוקת הייתה באשר לשיעור הפיצויים ואופן תשלומם. יש לציין שכתוצאה מהתאונה, התובע נפגע אנושות והוא נותר מאושפז במוסד סיעודי להמשך שיקום וטיפול.
הנכות הרפואית
לשם הערכת שיעור הנכות שנגרמה לתובע, בית המשפט מינה שני מומחים. האחד בתחום השיקום והשני בתחום הנוירולוגי. המומחה בתחום הנוירולוגי קבע שבשל פגיעת הראש הקשה ממנה התובע סבל, הוא היה במצב בו לא היה יכול לבטא את רצונותיו ומחשבותיו. בנוסף, הוא היה משותק ברגליו, בידיו ולא היה יכול לשלוט על סוגריו. על כן, נכותו הועמדה על 100%. גם המומחית בתחום השיקומי העמידה את נכותו של התובע על שיעור זהה. בנוסף, הצדדים הכירו בכך שנכותו התפקודית של התובע הייתה בשיעור של 100%.
תוחלת החיים
במסגרת הדיון בנושא, שני המומחים מטעם בית המשפט נדרשו להתייחס לקיצור תוחלת החיים של התובע. המומחים העריכו שבעקבות התאונה, תוחלת חייו של התובע הייתה קצרה מאוד ביחס לאוכלוסיית גילו, אך הם לא קבעו במדויק את מספר השנים שהתקצרו. לטענת התובעים, חייו של התובע התקצרו בכ-8 שנים ביחס לתוחלת חיים של אדם ממוצע בגילו. הם ביססו טענותיהם של מחקרים רפואיים, אך המומחים דחו אותם. על כן, השופטת קבעה שלא היה ניתן להעריך במדויק את שיעור קיצור תוחלת חייו של התובע.
הפסדי השתכרות
לאחר סקירת הנתונים אודות משכורתו של התובע טרם התאונה והמקום בו עבד, השופטת קבעה שההכנסה החודשית שלו הייתה בסך 8,904 ₪ והיא לא הייתה צפויה לעלות במידה ניכרת לו היה ממשיך לעבוד. משכך, בסיס השכר החודשי לצורך חישובי הפיצויים הועמד על 9,000 ₪. לאחר מכן, התובע נמצא זכאי לפיצוי בעקבות אובדן מוחלט של כושר ההשתכרות בשנים האבודות ולפי תוחלת החיים שהייתה צפויה לו אם לא היה מעורב בתאונה. בסופו של דבר, השופטת פסקה לתובעים פיצוי בסך 525,387 ₪ בגין הפסד השתכרות לעבר ופיצוי בסך 1,114,470 ₪ בגין הפסד השתכרות לעתיד.
ראשי נזק נוספים בגינם התובעים פוצו היו עזרת צד ג' בעבר, אובדן שירותי בעל ואב, הוצאות נסיעה והוצאות רפואיות, שכר אפוטרופוס ונזק לא ממוני. ביחד עם ראש הנזק של הפסד ההשתכרות, הפיצוי העומד על 2,407,965 ₪. אולם, מסכום זה נוכו תשלומים תכופים ששולמו בעבר לתובעים ותגמולי המוסד לביטוח לאומי.
תשלום עיתי
יש לציין שהתובעים ביקשו ליישם שיטת תשלום חד פעמית, שתסיים את ההתדיינות בין הצדדים באופן פשוט וודאי. על כן, התובעים התנגדו לתשלום עיתי, במסגרתו תשלום הפיצויים נפרש על גבי שנים. זאת לנוכח חשש שהנתבעות לא יוכלו לעמוד בתשלומים עתידיים וברצון לסיים את ההתדיינות במהרה. מנגד, הנתבעות ביקשו ליישם את שיטת התשלום העיתי, שיתרונה הוא במניעת תשלום יתר והערכות מיותרות אודות מצבו של התובע.
השופטת קבעה שבמקרה זה, הייתה הצדקה לתשלום פיצוי עיתי מאחר ולא היה ניתן לקבוע במדויק את קיצור תוחלת חייו של התובע ועל כן, לא היה מקום להעלות השערות מיותרות אודות שיעור נזקו. אלא, ניתן היה לפרוס את התשלום על פני שנים תוך בחינת מצבו המשתנה של התובע. אולם, לא כל מרכיבי הנזק בגינם ניתן פיצוי נכנסו לגדרו של התשלום העיתי, אלא רק חיוב הנתבעות בתשלום שהות שהיית התובע במוסד הסיעודי והוצאות מסוימות של התובעים.
