מעבידים רבים בוחרים לרכוש פוליסת חבות מעבידים. מטרתה של פוליסה זו היא לכסות את המבוטח כלפי נזק גוף שנגרם למי מעובדיו במהלך העבודה בעקבות רשלנות, מחלה או תאונה. עם זאת, ישנם מקרים בהם חברות הביטוח מסרבות לשלם פיצויים מכוח פוליסה זו, בטענה שלמעביד לא היה כיסוי ביטוחי בעת התאונה. דוגמא לכך בפסק הדין דנא.
יש לכם שאלה?
פורום תביעות ביטוח
פורום תאונות עבודה
פורום נזיקין
במקרה דנן, הוגשה לבית המשפט תביעה נגד חברת ביטוח לשיפוי בגין פיצויים שהתובע שילם לעובדו. על פי עובדות כתב התביעה, התובע היה בעל מפעל שיש ואחד מעובדיו נפגע בתאונת עבודה במהלך דצמבר 2002. על כן, העובד הגיש תביעת נזיקין נגד התובע, כמעבידו. התובע פנה לנתבעת, אשר במועד התאונה ביטחה אותו בביטוח חבות מעבידים, וביקש שתייצגו בתביעה. אולם, הנתבעת סירבה וטענה שבמועד קרות התאונה, ביטוח חבות המעבידים לא היה תקף. בסופו של דבר, התובע שילם לעובד 40 אלף ₪ ולאחר מכן, הגיש את התביעה דנן.
טיעוני הצדדים
לטענת התובע, במהלך אפריל 2002, הוא קיבל הצעת ביטוח מהנתבעת, שכללה ביטוח אש, אחריות כלפי צד ג' וביטוח מעבידים. נטען שבהצעה נאמר שהביטוח יכנס לתוקפו לאחר חיבור בית העסק לרשת החשמל וקבלת אישור ממכבי האש. כלומר, אלו היו ההחרגות היחידות לתוקפו של הביטוח. התובע טען שהעובדה שלא הונפקה פוליסה בסמוך לחתימה על ההצעה, לא היה בה בכדי לשלול קיומו של כיסוי ביטוחי לעניין חבותו כמעביד. מנגד, הנתבעת טענה שבין הצדדים כלל לא נכרת חוזה ביטוח מחייב. שכן, התובע חתם על הצעת ביטוח, אשר לא השתכללה לכדי חוזה מחייב ואף לא הונפקה פוליסה רשמית.
הכרעה
בפתח הדיון, השופט סקר בהרחבה את תוכנה של הצעת הביטוח שניתנה לתובע על ידי הנתבעת. הוא בחן האם בין הצדדים נכרת חוזה ביטוח במעמד החתימה על ההצעה, והאם חוזה זה הותנה בתנאי מתלה או מפסיק. הלכה למעשה, המחלוקת הייתה האם הכיסוי הביטוחי לא התקיים עד להמצאת האישורים שנדרשו, או שמא קיומו היה עתיד להיפסק אם לא יומצאו. נקבע שהתשובה לשאלה זו לא הייתה ברורה מלשון ההצעה ולכן, השופט בחן בנוסף גם את אומד דעתם של הצדדים.
בסופו של דבר, הוא קבע שהן התובע והן סוכן הביטוח מטעם הנתבעת הבינו שהכיסוי הביטוחי ניתן מרגע חתימת ההצעה. כלומר, לא היה תנאי מתלה בהצעת הביטוח. לא זו אף זו, השופט הדגיש שלו הנתבעת הייתה מעוניינת להתנות את כניסת הפוליסה לתוקף באמצעות תנאי כלשהו, היה עליה לציין זאת במפורש בפני המבוטח. במקרה זה, הדבר לא נעשה.
יתרה מזאת, התובע קיבל את אישורי חברת החשמל ומכבי האש טרם קרות תאונת העבודה. על כן, כך או כך, הרי שלכיסוי הביטוחי היה תוקף במועד קרות תאונת העבודה, בפרט מאחר והיא נגרמה עקב סיבות שלא היו קשורות לאש ולחשמל. לאור האמור לעיל, השופט קבע שהצעת הביטוח שנחתמה באפריל 2002 הוותה חוזה מחייב בין בעלי הדין, שלא הותנה בשום סייג. על כן, נדחתה טענת הנתבעת באשר להיעדרו של כיסוי ביטוחי במועד קרות התאונה והיא חויבה לשפות את התובע.
