כאשר בעל דין סבור כי בית המשפט נתפס לטעות, הרי שהוא יכול לזכות לסעד של תיקון הטעות בדרך של ערעור. את הערעור צריך להגיש לבית המשפט בערכאה גבוהה יותר מבית המשפט שקיבל את ההחלטה. למרות זאת, יש הליך מיוחד וחריג אשר נקרא גם "בקשה לעיון חוזר". במסגרת הליך זה, בעל דין מבקש מבית המשפט לבחון מחדש את החלטתו. הבקשה מתקבלת לעיתים נדירות. התנאי לקבלתה - בדרך כלל - הינו כי בעל הדין הצליח לשכנע את בית המשפט שהתגלתה "עובדה חדשה שלא הייתה ידועה לבעל הדין לפני קבלת ההחלטה". כפי שנראה להלן, בתי המשפט לא ממהרים להיענות לבקשה לעיון חוזר.
המבקשים בבקשה זו הגישו לבית המשפט בקשה תחת הכותרת "בקשה לעיון חוזר בהחלטת בית המשפט לעניין פסילת חוות דעת". הבקשה הוגשה כנגד החלטת בית המשפט להוציא מהתיק חוות דעת מקצועית, וזאת משום שמי שמסר את חוות הדעת "לא היה יכול להיחשב כמומחה בתחום". כבקשה חלופית, המבקשים ביקשו מבית המשפט להתייחס לסעיף 10 לחוות הדעת, לא כחוות דעת אלא כעדות על פי תצהיר, כלומר, כאילו הוגש תצהיר שכלל רק את סעיף 10 לחוות הדעת.
החלטת בית המשפט
בית המשפט קבע כי הוא החליט לדחות את הבקשה, כמו גם את הבקשה החלופית. הנימוק היה מורכב ממספר נימוקי משנה: ראשית, בית המשפט ציין כי הוא לא היה יכול להיעתר לבקשה בשל נימוק פרוצדוראלי. בקדם המשפט הוסכם כי עדויות העדים הרגילים ישמעו קודם, ולאחר מכן ישמעו העדים המומחים. העדות שנפסלה הוגדרה כעדות מומחה. התובעים הם אלו שבחרו להגיש את העדות בתור עדות מומחה, והם לא היו יכולים לאחר מכן לשנות את החלטתם. השופט הדגיש כי הצדדים תכננו את צעדיהם על סמך החלטה זו (להעיד את העד כעד מומחה) ולא היה זה ראוי לאפשר לאחד מהם לשנות את ההחלטה בדיעבד. שנית, בית המשפט הציג נימוק שהיה גם קשור לבחינה הפרוצדוראלית. נקבע כי במידה והמבקשים היו סבורים כי בית המשפט טעה בהחלטתו למחוק את עדות המומחה, היה עליהם להגיש ערעור על החלטה זו. דהיינו, בית המשפט קבע כי לא היה מקום לאפשר למבקשים ליצור הליך חלופי לערעור.
הסיבה השלישית התייחסה לגופו של העניין. בהחלטה שנתן בית המשפט, הוא פירט כי העד לא היה יכול להיחשב כעד מומחה בעניינים בהם עוסקת חוות דעתו. חוות דעתו עסקה בחומרים, ואילו ה"מומחה" היה מומחה בתחום הדייג. בהקשר לבקשה החלופית, כי בית המשפט יקבל את סעיף 10 בלבד כראיה, בית המשפט קבע כי סעיף זה לא עסק אומנם בחומרים אבל לא היה מקום לגזור מתוך חוות דעת את העדות הרלוונטית, שכן זו הוגשה בעניין מסוים ויהיה זה מלאכותי להפריד אותה לחלקים.
רביעית, כלל ידוע הינו שעד מומחה צריך להיות עד שאינו מעוניין בתוצאות ההליך. על עד מומחה להיות בעל מקצוע שאין לו עניין אישי בהתדיינות. במקרה זה, העד הגיש בהתחלה תביעה ביחד עם כל שאר התובעים. אומנם הוא מחק את תביעתו מאוחר יותר. בית המשפט קבע כי אין ספק שלעד זה היה עניין רב בתוצאות ההליך הנוכחי.
חמישית, בית המשפט קבע כי לא היה מקום לקבל את העדות גם משום שהיא לא הייתה "עדות מכלי ראשון". דהיינו, העדות לא הייתה הראיה הטובה ביותר, וזאת משום שהעד לא העיד ממקור ראשון על ההתרחשות. בית המשפט ציין כי עדים רבים כבר העידו באותו העניין וסביר להניח שהעדות החדשה לא תוסיף ותשפוך אור על האירועים. לסיכום, בית המשפט דוחה את הבקשה, כמו גם את הבקשה החלופית. הוא קובע כי אין מקום בנסיבות העניין להיעתר לבקשה לעיון חוזר.
עודכן ב: 14/10/2012
