ישנן עבודות בהן העובדים נדרשים להשתמש במכשירים כבדים, מנופים או סולמות גבוהים. שימוש לא בטיחותי בכלים אלו ולחלופין, שימוש במכשיר לא תקין, עלול לגרום לתאונת עבודה. דוגמא לכך ניתן לראות בפסק הדין דנא.
יש לך שאלה?
פורום תאונות עבודה
פורום אובדן כושר עבודה
פורום אחוזי נכות
במקרה דנן, הוגשה תביעה של עובד נגד מעבידתו לחייבה בתשלום פיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לראשון בתאונת עבודה. התאונה ארעה תוך כדי שימוש בסולם דו צדדי עשוי אלומיניום שיוצר על ידי צד ג', לו הנתבעת שלחה הודעה.
טיעוני הצדדים
לטענת התובע, הנתבעת התרשלה בכך שהעמידה לרשותו סולם לא תקין שלא התאים לעבודה שהוא נדרש לבצע. בנוסף, נטען שההתרשלות באה לידי ביטוי בהנהגת שיטת עבודה לא בטוחה והיעדר הכשרה והדרכה כיצד לבצע את הנדרש. לבסוף, התובע טען שהנתבעת העמידה אותו בסיכון בלתי סביר.
מנגד, הנתבעת טענה שהיא לא התרשלה במתן הדרכה ושמירה על עובדיה. לחלופין, נטען שהתובע תרם ברשלנותו שלו לתאונה. לטענת הנתבעת, הגורם לתאונה היה פגם בייצור הסולם ושיפוצו ועל כן היה מקום להטיל אחריות בלעדית על היצרן. קרי, על צד ג'. אולם, יצרנית הסולם הדגישה שהמוצר יצא ממפעלה כשהוא היה תקין, התאים למטרה וסביר להניח שהתאונה התרחשה לאחר שמי מאנשי הנתבעת פירק חלקים ממנו שהבטיחו את פעילותו הבטוחה. לחלופין, נטען שהתאונה התרחשה עקב תחזוקה לקויה של הסולם על ידי עובדי הנתבעת.
הגורם לקרות התאונה
בפתח הדיון, השופט הדגיש שלא היה ניתן לבדוק את הסולם עליו התובע טיפס בעת התאונה, מאחר שהוא נזרק על ידי עובדי הנתבעת זמן מה לאחר התאונה. נקבע שבמעשה זה, הנתבעת גרמה נזק ראייתי ממשי לתובע שהצדיק אף את העברת נטל השכנוע לשכמה של הראשונה. נטל זה לא הורם על ידי הנתבעת.
עוד נקבע שהסולם יוצר לשימוש על ידי אנשי מקצוע ולא לשימוש ביתי. עובדי צד ג' הקפידו על התאמת הסולם לייעודו מבחינת חוזקו, אביזריו ובטיחותו. בנוסף, היה נהוג לשפץ את הסולמות מקום בו התגלה פגם מסוים, על מנת לשמור על רמת מקצועיות גבוהה. שיפוץ שכזה אכן נערך על ידי צד ג' כמה שנים לאחר שהסולם נמסר לראשונה לנתבעת וטרם התאונה. אולם, השופט קבע שבתום השיפוץ, הסולם יצא ממפעל היצרנית במצב תקין וללא פגם.
לא זו אף זו, טרם השימוש בסולם, התובע ועובד נוסף שהיה עמו בדקו את הסולם שנמצא תקין. לאחר שהתובע עלה על הסולם והפעיל עליו עומס ניכר, קרסה אחת מהצלעות והוא נפל. בסופו של דבר, השופט הגיע למסקנה שהתאונה ארעה מחמת בלאי של הסולם מאז השיפוץ שבוצע בו ועד למועד התאונה. עם זאת, מאחר שהנתבעת היא שסיפקה את הסולם הבלוי, נקבע שהיא התרשלה כלפי התובע ואף הפרה חובה חקוקה. התרשלותה באה לידי ביטוי בהיעדר תחזוקה ראויה של הסולם ובמתן סולמות בלויים לעובדיה לצורך ביצוע עבודות מסוכנות.
עוד נפסק שלא היה מקום לייחס לתובע אשם תורם. שכן, הוא בדק את הסולם לפני שעלה עליו ויתכן שהפגם שגרם לתאונה לא היה נראה לעין. בנוסף, השופט הדגיש שהתובע היה עובד ותיק ובעל ניסיון, ולא היה חשש שהוא יעלה על סולם לא בטיחותי. לחלופין, לא היה מקום לסברה שהוא השתמש בסולם בצורה לא תקינה.
סיכום
לאור האמור לעיל, השופט דחה את ההודעה לצד ג' וקבע שהאחריות לקרות התאונה הייתה מוטלת על הנתבעת בלבד. לאחר דיון בשיעור נכותו של התובע ובראשי הנזק, הנתבעת חויבה לשלם לראשון פיצוי בסך 3,075,000 ₪ ממנו נוכו תגמולי המוסד לביטוח לאומי ששולמו בעקבות ההכרה בתאונה כתאונת עבודה.
.JPG)
