פעמים רבות, אנשים שמעורבים בתאונת דרכים זכאים לפיצוי מכוח החוק, אך חברת הביטוח חלוקה בדעתה באשר לשיעור הנזק שנגרם, או לסך הפיצוי הנתבע. במקרים אלו, אין מנוס מפנייה לבית המשפט על מנת שיכריע בעניין, לעיתים אף באמצעות מינוי מומחים. דוגמא למחלוקת מעין זו ניתן לראות בפסק הדין דנא.
יש לך שאלה?
פורום תאונות אופנוע
פורום תאונות דרכים
פורום אחוזי נכות
פורום אובדן כושר עבודה
פורום תאונות עבודה
במקרה זה, הוגשה לבית המשפט תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע בתאונת דרכים שהוכרה כתאונת עבודה. על פי הנטען בכתב התביעה, התאונה התרחשה ביום 22.10.99 בזמן שהתובע נהג על אופנוע בבעלותו במהלך עבודתו. הלה התנגש ברכב אחר, נפל ונחבל. הוא פונה לבית חולים, שם עבר מספר ניתוחים ושוחרר כעבור 15 ימים, לצד הפנייה לטיפולי פיזיותרפיה. יש לציין שהתביעה הוגשה מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים כאשר השאלה שעמדה במרכז המחלוקת בין הצדדים הייתה לעניין גובה הנזק שנגרם לתובע עקב התאונה. על מנת להכריע במחלוקת זו, בית המשפט מינה מומחה רפואי שבדק את התובע.
טיעוני הצדדים
התובע טען שלאורך כל שנות בגרותו, הוא עבד בעבודות פיזיות: עבד במכולת ובמסגרייה וטרם התאונה, היה אחראי על ייצור ארוניות בחברה שהייתה בבעלותו. לשיטתו, בעקבות התאונה הוא התקשה בביצוע פעולות יום יומיות פשוטות כגון רחצה, כניסה לרכב ועוד. על כן, התובע ביקש להכיר בכך שנכותו התפקודית הייתה גבוה משיעור הנכות הרפואית שנקבעה לו על ידי המומחה. באשר לראשי הנזק, נתבע פיצוי בגין הפסד השתכרות לעבר ולעתיד, עזרת צד ג', ניידות, הוצאות רפואיות שונות וכאב וסבל.
מנגד, לטענת חברות הביטוח הנתבעות חלק מקשייו של התובע נבעו מתאונה קודמת שהלה עבר, במסגרתה נגרמה לו חבלות בכף רגלו השמאלית ובקרסול שכתוצאה מהן, הוא סבל מהגבלות תפקודיות קשות. לדידן, הגבלות אלו הקנו לתובע נכות תפקודית בשיעור של 10% לכל הפחות ולא היה מקום להכיר בתאונת הדרכים האחרונה כגורם לקשיים אלו.
שיעור הנכות
כאמור, הצדדים לא היו חלוקים באשר לקרות האירוע וחבות הנתבעות. אלא, המחלוקת נסבה על שאלת הנזק והקשר בינו לבין תאונת הדרכים. באשר להיבט הרפואי, השופט החליט לקבל את חוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט לפיה בעקבות התאונה, לתובע נגרמה נכות רפואית בשיעור של 30%. בהקשר זה, השופט דחה את טענות הנתבעות לפיה חלק מנכותו של התובע נגרמה עקב אירועי עבר. שכן, המומחה כלל לא הזכיר סיבה זו כגורם לנכות התובע במסגרת חוות דעתו והקשר הסיבתי בין אירועי העבר לתפקודו הנוכחי של האחרון לא הוכח.
לאחר מכן, השופט קבע שנכות זו השפיעה על תפקוד התובע במישור התעסוקתי ובכלל. זאת מאחר ומהעדויות השונות עלה שלאחר התאונה, התובע עבד באופן חלקי וסבל מאי כושר למשך מספר חודשים. בנוסף, הוא התקשה בביצוע פעולות יום יומיות מסוימות. עם זאת, השופט קבע שנכותו התפקודית של התובע לא הייתה גבוהה משיעור נכותו הרפואית. קרי, השופט דחה טענת התובע בעניין זה.
גובה הנזק
על סמך האמור לעיל, השופט קבע את גובה נזקו של התובע. הוא פסק שיש לחשב את שכרו של התובע עובר לתאונה על בסיס ממוצע שנתי והעמיד את שיעור הפיצוי בגין הפסד השתכרות בעבר על סך של 180 אלף ₪. שיעור הפיצוי בגין הפסד שכר לעתיד הוערך בסך של 440 אלף ₪. לבסוף, לתובע נפסקו פיצויים בגין ראשי נזק נוספים כגון: הפסדי פנסיה, עזרת צד ג', ניידות, הוצאות רפואיות, עלות נעליים אורטופדיות וכאב וסבל.
