עבירות נשק הן עבירות בהן אדם רוכש או מחזיק נשק, לרבות תחמושת, בלא רשות להחזקתו. העונש המקסימאלי על העובר עבירות אלה הוא מאסר למשך 7 שנים, וכאשר מדובר בתחמושת – 3 שנים. המקרה שלפנינו מהווה דוגמא לשיקולי הענישה כאשר מדובר בסחר בתחמושת.
יש לכם שאלה?
פורום פלילי
הנאשם הורשע בכך שרכש 500 כדורי אקדח בתמורה ל-1,500 ₪, ובנוסף החזיק בדירתו 161 כדורים בקוטר 5.56 מ"מ, ושמונה מחסניות טעונות בכדורים לרובה M-16. פרט לכך, לנאשם היה עבר פלילי נקי.
המאשימה טענה כי עבירות הנשק הן עבירות חמורות, גם אם מדובר בתחמושת בלבד. הסיבה לכך היא שהתחמושת עלולה הייתה להגיע לידי עבריינים פליליים או עבריינים ביטחוניים. לפיכך, המאשימה טענה כי היה צורך להחמרה בענישה, ובעיקר בשל כך שהנאשם תכנן למכור את התחמושת.
מנגד, הנאשם ציין כי הוא שיתף פעולה באופן מיידי עם חוקרי המשטרה בכך שחשף את כל הנתונים והעובדות לגבי המקרה. לטענתו, אף החקירה העלתה כי הוא לא היה מקושר לחוליה פלילית, עבריינית או ביטחונית, וכל רצונו היה להרוויח כסף בכדי לקיים את משפחתו.
הנאשם הדגיש את נסיבות חייו, רקעו הנורמטיבי ועברו הנקי, וטען כי מדובר היה במעידה חד פעמית. לאור כל אלו, הנאשם ציין כי היה ראוי שהפן השיקומי יעמוד בראש שיקולי הענישה ויוטל עליו עונש של עבודות שירות, ולא מאסר בפועל.
גזר הדין של בית המשפט
תחילה, השופט ציין את חומרתן של עבירות הנשק ואת הפוטנציאל הנפיץ שיש להן אם התחמושת תגיע בסופו של יום לידיים לא נכונות. השופט סקר פסיקה במקרים דומים בהם הנאשם הורשע בעבירות נשק, ואת העונשים אשר פסק להם בית המשפט. עם זאת, השופט עמד גם על השוני של המקרים השונים בפסיקה, ובעיקר שם דגש על המעורבות של המורשעים בפעילות פלילית נוספת, כאשר הייתה קיימת.
השופט ציין כי השיקול המרכזי לענישה, כפי שעלה מהפסיקה שסקר, היה שיקול ההרתעה, אשר נועד למנוע מהנאשם ומאחרים כמותו לבצע עבירות דומות בעתיד. שיקול ענישה זה הועדף על פני שיקולים אישיים או שיקולי שיקום, ולכן השופט קבע כי עונש מאסר בפועל הוא העונש אשר הלם את הנאשם.
השופט היה ער לכך כי העבירות אשר ביצע הנאשם היו פחותות בחומרתן מהמקרים האחרים אשר אוזכרו, מבחינת כמות התחמושת, מספר המקרים, וההיקף הכספי של הסחר. כמו כן השופט ציין כי הנאשם במקרה זה טרם מכר את התחמושת, אולם מנגד תכנן לעשות זאת, ודווקא בשטחי הרשות הפלסטינית, עובדה אשר מוסיפה נופך של חומרה למעשיו. השופט גם לא התעלם מעברו הנקי של הנאשם, מסלול חייו הנורמטיבי, והודאתו במשטרה אשר חסכה הן לחקירה והן לבית המשפט זמן יקר.
לאור כל האמור, בית המשפט גזר את דינו של הנאשם למאסר בפועל לתקופה של כתשעה חודשים. ובנוסף, מאסר על תנאי לתקופה של תשעה חודשים למשך שלוש שנים מיום שחרורו, וכן קנס כספי בסך 7,500 ₪, או 75 ימי מאסר תמורתם.
