תביעת תלויים הינה תביעה של מי שהיו תלויים כלכלית במנוח, ושלאחר מותו נגרם להם נזק ממוני. התביעה היא הן לנזקים ישירים והן לנזקים עקיפים.תביעת תלויים מטרתה היא לקבל פיצוי בגין הפסדי התמיכה בהכנסה, ובהפסד של שירותים נוספים שניתנו על ידי המנוח, כהורה או כבן זוג.

 

מכיוון שכך, מי שתובע לפי עילה זו יבקש להוכיח כי כתוצאה ממותו של המנוח נפגמה רמת חייו. מהמקרה שלפנינו ניתן ללמוד על האופן בו בית המשפט מחשב את הזכויות הכלכליות של מי שהייתה תלויה במנוח.


יש לך שאלה?
פורום תביעות ביטוח
פורום תאונות דרכים

פורום תאונות עבודה
פורום דיני נזיקין

 

התובעת הייתה רעיית המנוח, אשר הלך לעולמו בגיל 66, לאחר שהיה מעורב בתאונת דרכים. כמו כן, התובעת הייתה היורשת והתלויה של המנוח. הנתבעת הגישה את התביעה כנגד חברות הביטוח של המנוח, בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות הדרכים.

 

המחלוקת במסגרת התביעה לא הייתה על עצם חבות הנתבעות בפיצויים, אלא על שיעורם בלבד. הנתבעות טענו כי תאונת הדרכים אשר הביאה למותו של המנוח הייתה בגדר "תאונת עבודה", וקצבת התלויים לפי תגמולי המוסד לביטוח לאומי "בלעו" את הפיצוי אשר הגיע לתובעת מהן.

 

התובעת טענה כי שכרו הכולל של המנוח, אשר עבד בחברה שהייתה בבעלותו, היה 13,660 ₪. מנגד, הנתבעות טענו כי המנוח לא עבד בפועל, ולמצער כי משכורתו הייתה 12,005 ₪.

 

הכרעת בית המשפט

 

השופט קבע כי התובעת השכילה להוכיח כי המנוח עבד בפועל, ולא היה זה משנה האם עבד באופן מלא או חלקי, שכן על תרומתו זכה לשכר, אשר גולם בתלושי המשכורת שלו.

 

השופט דחה את טענת הנתבעות כי לא נגרם לחברה כל נזק והיא המשיכה לתפקד כרגיל, חרף מותו של המנוח והפסקת עבודתו. בנוסף, נמנעו ממנה המשכורות של המנוח, ולכן נגרם לה נזק ממוני מובהק מעצם הפסקת עבודתו של המנוח.

 

השופט העריך כי המנוח היה ממשיך בעבודתו עד גיל 70, שהוא הגיל הממוצע בו עצמאיים פורשים מהעבודה, שכן לא הייתה כל ראייה אשר הייתה יכולה להצביע אחרת. לפיכך, השופט קבע כי התובעת הייתה זכאית לסכום של כ-683,036 ₪, וזאת עבור הרכיבים הבאים: אובדן שנים אבודות; אובדן קצבת זקנה; נזק לא ממוני; אובדן שירותי בעל; הגדלת שיעור הוצאות הנסיעה; הוצאות קבורה ומצבה.

 

בנוגע לסיווג התאונה כתאונת עבודה, השופט סבר כי הנתבעות לא הוכיחו לפי מאזן ההסתברויות כי התובע היה בדרכו לעבודה, ולא בדרכו לבקר את נכדו, כפי שטענה התובעת. לסיכום, לאחר ניכוי קצבת שארים בסך 158,956 ₪, בית המשפט פסק כי על הנתבעות היה לשלם לתובעת סכום של כ-524,808 ₪.