עובד אשר נפצע במהלך ועקב עבודתו, זכאי לפיצוי על נזקיו ממעבידו. בנוסף, העובד, במקרים רבים, מקבל באופן מיידי תמיכה מהמוסד לביטוח לאומי. במקרים אלו, באם תבוסס האחריות של המעביד לקרות התאונה, הכספים אשר קיבל מהמוסד לביטוח לאומי יקוזזו מהסכום שיפסק לו על ידי בית המשפט. לפנינו דוגמא למקרה מסוג זה.
יש לכם שאלה?
פורום תאונות עבודה
פורום נזיקין
התובע, אשר עבד בנתבעת כמתקין במות, תבע אותה ואת חברת הביטוח בה הייתה מבוטחת לפיצויים על נזקי גוף אשר נגרמו לו בשל תאונת עבודה. לפי כתב התביעה, התובע התבקש לסייע בהקמת במה. במהלך ביצוע העבודה, התובע נעמד על הצינורות הנמוכים אשר הותקנו, בגובה 6 מטרים, מבלי שסופקו לו ריתמות או חגורות בטיחות. התובע איבד את אחיזתו, ונפל אל משטח בטון, שהיה ממוקם בתחתית הבמה.
כתוצאה מהתאונה, התובע נפגע קשות בראשו. הוא הועבר לבית החולים כאשר הוא מחוסר הכרה, וכאשר הוא סבל משברים מרובים בצלעותיו ובגפיו. התובע עבר סדרת ניתוחים, וכן שיקום, במקביל לטיפולים שונים, בבית לוינשטיין.
התובע טען כי התאונה התרחשה בשל רשלנותה של הנתבעת 1 ומנהליה, אשר לא נקטו אמצעי זהירות סבירים למניעת התממשות סיכוני נפילה. התובע צירף חוות דעת מומחים לצורך הוכחת הנזק, במסגרתן נקבעו לו 43% נכות בתחום האורתופדי, 20% נכות בתחום הנוירולוגי, 20% נכות בתחום הפלסטיקה, ו-25% נכות בתחום הפסיכיאטרי. המוסד לביטוח לאומי הכיר בתאונה כתאונת עבודה, וקבע לתובע נכות רפואית משוקללת בשיעור של 82%.
הנתבעים הכחישו את אחריותם לתאונה, ובכלל זה את נסיבות התרחשותה. בנוסף, הנתבעים חלקו על גובה הנזק כפי שתואר על ידי מומחי התובע, וביקשו מבית המשפט להסתמך על חוות דעת מומחים מטעמם. במסגרת ההליך המשפטי, וטרם ההכרעה בדבר אחריות של הנתבעים, הצדדים הסכימו להעמיד לצרכי התביעה את הנכות התפקודית של התובע על 50%.
דו"ח מטעם האגף לפיקוח על העבודה, אשר עסק בחקירת התאונה, מצא כי הנתבעת 1 ומנהליה היו אחראיים לקרות התאונה, וזאת בשל היעדר מילוי דרישות תקנות הבטיחות.
הכרעת בית המשפט
השופט קבע כי הנתבעת 1 ומנהליה ביו מודעים, ולמצער, היו צריכים לדעת, על קיומם של סיכוני נפילה מהפיגומים, ולכן היה עליהם לחייב שימוש בריתמה, ולהקפיד על הדרכה מתאימה. כלומר, היה עליהם לנקוט באמצעים סבירים למניעת התממשותם של הסיכונים שהיו כרוכים בעבודה מסוג זה. מכיוון שכך, השופט קבע כי היה מקום להטיל עליהם אחריות.
לאור כל האמור לעיל, בית המשפט הטיל אחריות על הנתבעים, ופסק כי היה עליהם לפצות את התובע על נזקיו אשר נגרמו מהתאונה. בית המשפט פסק לתובע סכום פיצוי של כ-1,982,959 ₪, עבור הרכיבים הבאים, לעבר ולעתיד: הפסדי השתכרות; עזרה וסיעוד; הוצאות; כאב וסבל; אובדן תשלומים סוציאליים. עם זאת, לאחר ניכוי התשלומים אשר התובע קיבל מהמוסד לביטוח לאומי, עמדו שיעורי הפיצוי להם היה זכאי על 396,978 ₪.
.png)
