בהליכים משפטיים רבים, הצדדים חלוקים הן בשאלת החבות והן בשאלת הנזק. לגבי כל אחת מהמחלוקות, נהוג לקיים דיון נפרד, כאשר ראשית יש לברר את שאלת החבות. שכן, אם לנתבע לא קמה חבות כלפי התובע, הרי שממילא אין צורך לדון בשאלת הנזק. מאחר ושאלת החבות הינה שאלה עובדתית – האם הנתבע ביצע או לא ביצע מעשה כלשהו כלפי התובע, יש להוכיחה באמצעות ראיות ועדים. להלן דוגמא לכך.
יש לכם שאלה?
פורום תאונת דרכים
פורום תאונות אופנוע
פורום תאונות ברחוב
פורום נזיקין
במקרה זה, נערך הליך לשמיעת ראיות בשאלת חבות הנתבעת בקרות תאונת דרכים בה התובע נפגע. לטענת התובע, ביום ה-21.3.06 הוא נפגע מרכב בעודו חוצה מעבר חצייה וכשהוא הוביל אופניים עליהן היו שקיות קניות. התובע הדגיש שהוא לא רכב על האופניים בעת התאונה. מנגד, הנתבעת, נהגת הרכב, הכחישה כל מעורבות בתאונה. על כן, התיק נקבע להוכחת ראיות.
במסגרת הליך זה, הוצגה עדותה של השוטרת שנכחה בזירה ושוחחה עם התובע לאחר התאונה. גם מכתב השחרור מבית החולים הוצג. ממצגים אלו עלה שהתובע כן רכב על אופניו בעת שחצה את מעבר החצייה, בניגוד לטענתו. יתרה מזאת, שני עדי ראיה שנכחו במקום העידו שהתובע ירד למעבר החצייה כשהוא רכוב על אופניו.
סקירת העדויות
על כן, השופטת קבעה שגרסתו של התובע לקרות התאונה הופרכה. כמו כן, עדותו הייתה עדות יחידה של בעל דין, לה לא הייתה על תמיכה, בניגוד לדרישת סעיף 54 לפקודת הראיות. מנגד, עדותה של הנתבעת נתמכה בשני עדים זרים, חסרי עניין בתיק, אשר נכחו במקום. לאור האמור לעיל, השופטת קבעה שעדותה של הנתבעת, לפיה לא פגעה בתובע ובאופניו, הייתה מהימנה ואמינה יותר. חיזוק לכך נמצא בעובדה שהנתבעת לא שמעה רעש של פגיעה לאחר האירוע, והרכב לא ניזוק כלל כתוצאה מכך.
יתרה מזאת, השופטת הדגישה שעדותו של התובע הייתה רצופת סתירות, מעבר לשאלה האם רכב על האופנים בעת חציית הכביש. כך למשל, התובע ניסה להעלים תחילה את עובדת קיום האופניים. כמו כן, הוא העיד שלפני התאונה מצבו הרפואי היה תקין, אך בהמשך הסתבר שסבל ממתח, סחרחורות ועוד.
לבסוף, השופטת קבעה שהנתבעת לא פגעה בתובע, אלא שהוא נפל מאופניו בעת שרכב במעבר החצייה, עוד לפני הגעת הרכב למקום. משכך, הרי שהתובע ניסה לייחס לנתבעת פגיעה שלא התרחשה בפועל, על מנת לזכות בפיצוי שלא הגיע לו מכוח הדין ולכן, התביעה נדחתה.
.png)
