מערכת בתי המשפט שבה ומדגישה את החומרה שבעבירות הסמים. בעקבות חומרה זו, העונש שבתי המשפט משיתים על מי שביצע אחת מעבירות הסמים, הינו חמור. שכן, המטרה היא למגר את התופעה ולעקרה מהשורש. לעבירות אלו חומרה יתרה כאשר הן מבוצעות לצד עבירות נוספות ובפרט, עבירות רכוש. שכן, בביצוע עבירות הרכוש, המכורים לסם ממנים את התמכרותם ובמקביל, פוגעים ביתר הציבור שומר החוק. לפיכך, על בית המשפט חובה להגיב בחומרה, על מנת להגן על כלל הציבור. פסק הדין הבא הוא דוגמא לכך.


יש לכם שאלה?
פורום מעצר
פורום כתב אישום
פורום רישום פלילי
פורום פלילי

 

במקרה זה, נגזר דינה של נאשמת שהורשע בעבירות גניבה, מכירת סם לשוטר, שיבוש מהלכי משפט והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. הנאשמת הורשע בעבירות אלו בעקבות הודאתה והיא יוצגה על ידי עורך דין מטעם הסנגוריה הציבורית.


טיעוני הצדדים לעונש


בפתח טיעוני התביעה, הוגש גיליון ההרשעות הקודמות של הנאשמת לראיה, לרבות גזר הדין שהושת עליה בהליך קודם, בו היא הורשעה במכירת סם. מראיות אלו עלה שהנאשמת מכרה בעבר סם לשוטר נשוא הרשעתה בתיק דנן, והיא נידונה בשל כך למאסר על תנאי למשך 12 חודשים. חרף עונש זה, הנאשמת ביצעה בשנית את אותה העבירה. לטענת התובע, בכך היה "כיעור מוסרי" ומשנה חומרה. אי לכך, הוא ביקש מבית המשפט להשית עונש מאסר בפועל לצד הפעלת המאסר המותנה שהוטל בעבר.


מנגד, הסנגור ביקש להתחשב בנסיבות האישיות של הנאשמת, שננטשה בילדותה על ידי אביה וכשהייתה בת 11, הוצאה ממשמורת אמה והועברה למשפחה אומנת, שם למדה להשתמש בסמים. בעקבות זאת, היא התמכרה לסם ממנו לא הייתה מסוגלת להיגמל וביצעה עבירות נלוות. הסנגור הדגיש שלמרות החומרה שבמכירת הסמים, הנאשמת לא הייתה סוחרת סמים אלא רק השתמשה בהם.


עוד נטען שהמכירה נעשתה על מנת להשיג עשרות שקלים בודדים ולראיה, מחיר מנת הסם היה נמוך ביחס לסביבה. בנוסף, הודגש שנסיבות השימוש לא היו חמורות וכך גם הנסיבות של מעשי הגניבה. לבסוף, הנאשמת עצמה ביקשה מבית המשפט שיקל בעונשה והבטיחה שעם שחרורה מהמעצר, תפנה לשיקום.


שיקולי החומרא


לאחר שמיעת טיעוני הצדדים, השופטת פירטה מסקנותיה. ראשית, נקבע שלמעשי הנאשמת חומרה יתרה. שכן, היא ביצע עבירות סמים לצד עבירות רכוש, ובכך פגעה לא רק בעצמה, אלא ביתר הציבור ובפרט, בנשים מבוגרות מהן גזלה רכוש. הנאשמת לא נרתעה מלפגוע בהן, למרות שהיו חלשות ממנה, ועל כן, השופטת הסיקה שהיא הייתה מסוכנת לקורבנותיה.


שנית, השופטת קבעה שלעבירות הסמים הייתה חומרה יתרה לאור עברה הפלילי של הנאשמת, הרשעתה הקודמת והמאסר על תנאי שהושת עליה זמן קצר קודם ולכן והיה תלוי מעל ראשה. למרות נסיבות אלו, הודגש שהנאשמת לא נרתעה מלבצע את העבירות ולכן, הייתה הצדקה להענישה לפי חומרת הדין ולא להקל עמה.


שיקולי הקולא


עם זאת, השופטת הגיעה למסקנה שהיה ראוי לתת משקל לקולא להודאת הנאשמת, שייתרה את הצורך בשמיעת ההוכחות בתיקים ובעקבותיה נחסך זמן שיפוטי רב. כמו כן, ניתן משקל לקולא למעצר המתמשך של הנאשמת, נסיבות חייה הקשות והבטחתה לפנות לשיקום. בסופו של דבר, נסיבות אלו הם שגרמו לשופטת שלא למצות את מלוא חומרת הדין עם הנאשמת והיא הקלה בעונשה. התוצאה הייתה שעל הנאשמת הושתו 36 חודשי מאסר, מתוכם 18 לריצוי בפועל והיתרה על תנאי. במקביל, הופעל המאסר המותנה בן ה-12 חודשים שהושת על הנאשמת והיא נדרשה לרצותו במצטבר.