גזר דין לאחים שהורשעו בביצוע עבירות בניגוד לחוק המפלגות

ככלל, כאשר בית המשפט מחליט שאדם מסוים עבר עבירה, הרי שיש למצות עמו את הדין ולהרשיע אותו. רק כך, ניתן לאכוף את החוק הפלילי באופן שווה ומלא. אולם, סעיף 71א לחוק העונשין קובע חריג לכלל. על פיו, אם ייווצר יחס בלתי סביר בין הנזק הצפוי לנאשם מהרשעה לבין חומרת העבירה, הרי שניתן להימנע מהרשעה. בפועל, הימנעות זו אפשרית רק בהצטבר שני גורמים: כאשר טיב העבירה מאפשר ויתור על הרשעה בגינה, ומבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולים נוספים כגון הרתעה. דוגמא לבקשה להימנע מהרשעה ניתן לראות במקרה הבא.

יש לכם שאלה?
פורום מעצר
פורום כתב אישום
פורום רישום פלילי
פורום פלילי

במקרה דנן, נגזר דינם של שני נאשמים שהורשעו בעבירות בניגוד לחוק המפלגות. זאת לאחר ששילמו עבור אחרים בעד דמי ההתפקדות לצורכי זכות ההצבעה בבחירות הפנימיות למפלגת העבודה, ואף ניסו להקנות זכות הצבעה בבחירות למי שלא היה זכאי לכך.
על פי עובדות כתב האישום, מעשי הנאשמים בוצעו במסגרת ניסיון של איגוד נהגי המוניות לדחוף את בחירתו של ח"כ עמיר פרץ לראשות המפלגה. זאת מתוך תקווה שחבר הכנסת יפעל בעתיד לשיפור מצבם הכלכלי של נהגי המוניות בארץ. לאחר שהנהלת האיגוד נכשלה בניסיונותיה לפקוד נהגי מוניות על מנת שישתתפו בבחירות הפנימיות, שני הנאשמים החלו לשלם עבור מתפקדים שונים את דמי ההתפקדות, במרמה.

יש לציין ששני הנאשמים היו אחים, כאשר הנאשם השני היה חבר בהנהלת האיגוד. אחיו, שעבד כנהג מונית וכפקיד במשרדים, מילא בפועל אחר הוראות הראשון שיזם את הפעולה. לאחר הכרעת הדין, שני הנאשמים ביקשו מבית המשפט לשקול את ביטול הרשעתם ולקבל את תסקיר שירות המבחן בעניינם. המאשימה הסכימה לקבלת התסקיר, אך לא התחייבה לאמץ את מסקנותיו.

תסקיר שירות המבחן

בתסקירים שהוגשו נטען שכל אחד מהנאשמים ניהל אורח חיים נורמטיבי ושניהם הביעו חרטה על פעולותיהם והבינו את חומרת מעשיהם. בנוסף, עצם ניהול ההליך המשפטי הווה גורם מרתיע ולכן שירות המבחן המליץ להימנע מהרשעה בדין ולהסתפק בביצוע עבודות שירות. זאת בפרט על רקע החשש לפגיעה באפשרויות התעסוקה של הנאשמים בעתיד.

המאשימה התנגדה לאי הרשעת הנאשמים, לאור חומרת מעשיהם וטיב העבירה. אולם, בא כוח הנאשמים ביקש לאמץ את המלצות התסקיר והדגיש שהרשעתם הייתה עלולה לגרום לסילוקם מתחנת המוניות ולפגוע לחלוטין במקור פרנסתם. על כן, הרי שתוצאות הענישה היו עלולות לפגוע בשיקום ולהוות עונש בלתי מידתי לאור נסיבות ביצוע העבירות.

החלטה

במקרה זה, הודגש שהעונש בגין העבירות בהן הנאשמים הורשעו היה שנת מאסר אחת בלבד. עם זאת, תכלית העבירות היא שמירה על טוהר הבחירות והשוויון בהן. בין היתר, למנוע מצב בו בעלי הממון רוכשים בכספם את הזכות למנות את המתמודד המועדף על ידם לראשות המפלגה. על כן, מקום בו אפשרות זו התממשה, היה ראוי להטיל אות קלון על כל אדם שנטל חלק בקשר הפלילי ופגע בכשרות ההליך הדמוקרטי. זאת על מנת להביע את סלידתה של החברה מפני המעשים, גם אם מי שביצע אותם בפועל לא היה בעל הממון.

לאור האמור לעיל, הוחלט שלא לקבל את בקשת הנאשמים להימנע מהרשעתם בדין. נקבע שהצורך בהענשה על המעשים, שעלו לכדי פגיעה בהליך הדמוקרטי, גבר על פני כל שיקול שיקומי ועל פני החשש לפגיעה בעבודת הנאשמים. זאת בפרט מאחר וחשש זה לא הוכח בפני השופט.
בסופו של יום, השופט הרשיע את הנאשמים בדין וגזר על הנאשם הראשון שלושה חודשי מאסר על תנאי ו-160 שעות של עבודה לתועלת הציבור. הנאשם השני נידון לשישה חודשי מאסר על תנאי ו-180 שעות של עבודה לתועלת הציבור.