סעיף 62 לחוק סגר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), השנ"ו-1996 (להלן: "החוק המעצרים") מאפשר לבית המשפט להורות על הארכה שנייה של מעצר של נאשם בתשעים ימים. לצורך כך, יש להראות כי שחרורו של הנאשם עלול להשפיע על ההליכים אשר מתנהלים כנגדו, או שהוא מהווה סכנה למתלוננים נגדו, או לציבור בכללותו. המקרה שלפנינו מציג את נימוקי ההחלטה של בית המשפט במקרה מסוג זה.
יש לכם שאלה?
פורום מעצר
פורום פלילי
נגד המשיבים הוגש כתב אישום מתוקן אשר ייחס להם עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, סחיטה באיומים, סחיטה בכוח, תקיפה, תקיפה הגורמת חבלה ממשית, ואיומים.
לפי כתב האישום, המשיבים הקימו חברה שעסקה בסחר במוניות והפעלתן. המשיבים הונו קונים בכך שמכרו להם רכבים אשר לא היו בבעלותם או שהיו משועבדים. כאשר הקונים, המתלוננים, ביקשו לקבל את כספיהם בחזרה, המשיבים קשרו קשר להחזרת הכספים בזמן ובמקום אשר יתאימו להם, תוך שימוש באיומים והטלת מורא על המתלוננים. במספר מקרים, המשיבים אף תקפו פיזית את המתלוננים והכו אותם.
בית המשפט קבע כי כנגד המשיבים היו ראיות לכאורה ועילת מעצר, שכן היה חשש ממשי כי הם ישבשו את הליכי המשפט, וכן משום שנשקפה מהם מסוכנות למתלוננים ולציבור. מכיוון שכך, בית המשפט הורה על מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים, כלומר לפרק זמן אשר שקול ל-90 ימים.
המשיבים הגישו ערעור על ההחלטה, אולם הוא נדחה לאור חומרת העבירות אשר יוחסו להם. לאחר 9 חודשים, ולאור העובדה כי המשפט בעניינם טרם הגיע להכרעה, המבקשת הגישה בקשה להארכת מעצרם, אשר אושרה על ידי בית המשפט.
כעבור עוד 9 חודשים, הוגשה שוב בקשה כאמור. הבקשה סקרה את מהלך הדיונים בעניינם של המשיבים, לרבות בעיות הייצוג שלהם, אשר גרמו להתארכות ההליכים. המבקשת הדגישה שוב את חומרת העבירות אשר יוחסו למשיבים, ואת המסוכנות אשר נשקפה מהם. מנגד, המשיבים טענו כי ההתמשכות במשפטם הצדיקה את שחרורם לחלופת מעצר.
הכרעת בית המשפט העליון
לאחר עיון בטענות השונות של הצדדים, השופט קבע כי דין הבקשה היה להתקבל. השופט עמד על כך שאומנם עם התמשכות ההליכים המשפטיים, ההלכה קובעת כי חזקת חפותם של המשיבים מתחזקת והופכת לשיקול משמעותי יותר בהחלטות בית המשפט, אולם במקרה זה התקיימו הנסיבות המיוחדות שהצדיקו את הארכת המעצר, לפי סעיף 62 לחוק המעצרים.
השופט ציין כי חומרתן היתרה של העבירות אשר יוחסו למשיבים, והמסוכנות הרבה אשר נשקפה מהם, הכשירו את הארכת מעצרם ב-90 ימים נוספים. השופט לקח בחשבון את החלטת בית המשפט המחוזי לפיה מספר עדים חוששים מלהעיד כנגד המשיבים, שכן האחרונים איימו על חייהם. כפועל יוצא, עלה חשש ממשי לשיבוש הליכי משפט.
עם זאת, השופט הדגיש כי על המבקשת היה לעשות את מירב המאמצים שהיו דרושים על מנת שהעדים המאוימים יישמעו מהר ככל הניתן על ידי בית המשפט, ובכך יוסר החשש של פגיעה בהליכי המשפט. לסיכום, בית המשפט נענה לבקשה, והאריך את מעצרם של המשיבים ב- 90 ימים נוספים.



