הגדרת "תאונת דרכים" מצויה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. לצורך כל תביעה של חברת הביטוח, ישנו צורך להוכיח כי התקיימו היסודות של ההגדרה. במקרה שלפנינו, התובע, שהיה נהג משאית, טען כי נפגע פגיעות גוף בעת שהחליף גלגל. לטענת התובע, היה צורך להכיר בפגיעתו זו כ"תאונת דרכים".
יש לכם שאלה?
פורום תאונות דרכים
פורום נזיקין
פורום תעבורה
ביום ה-30.3.01, התובע הגיע בסיום יום עבודתו לביתו, והחנה את המשאית בה נהג בחנייה המיוחדת שלה. כמדי יום, התובע ביקש לערוך ביקורת למשאית. לפי כתב התביעה, בזמן שערך את הביקורת, וטרם שדומם את המנוע, הוא שמע רעש של בריחת אוויר בגלגל האחורי של הנגרר מצד שמאל, והבחין כי היה מדובר בתקר בגלגל.
לצורך טיפול בתקלה, התובע דומם את מנוע המשאית, והחל להחליף את הגלגל. אולם, כאשר ניסה להוציא את הגלגל הוא החליק על ברך ימין, וגרם לו בה נזק גוף.
התובע טען כי בנסיבות אלה היה נכון להכיר באירוע התאונה כ"תאונת דרכים" על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: הפלת"ד), שכן היה מדובר ב"טיפול דרך" או "תיקון דרך", לפי הגדרת החוק.
הנתבעות, חברות הביטוח של התובע, התנגדו לכך. טענתן הראשונה הייתה כי התובע לא עמד ברף ההוכחה של נסיבות התרחשות התאונה. טענתן השנייה הייתה כי גם בהנחה שנסיבות אלה התקיימו, לא היה ראוי להכיר באירוע כ"תאונת דרכים".
הכרעת בית המשפט
השופט ציין כי העד אשר התובע העיד בבית המשפט לא היה עד לרגע התרחשות התאונה, אלא הוזעק למקום על ידי התובע רק לאחר התרחשותה. כמו כן, השופט סקר סתירות שונות אשר היו בין העדות של התובע לבין העדות של העד מטעמו, למשל לגבי מיקומו של הגלגל אשר אירע בו התקר.
השופט קבע כי העדויות של התובע והעד מטעמו תואמו, ועובדה זו הייתה מכרעת בעיקר במצב של תאונה עצמית. כמו כן, התובע נמנע מלהעיד עדים אחרים, דוגמת אשתו אשר נכחה באירוע, וקרוב משפחה אשר פינה אותו לבית החולים. לסיכום, השופט התרשם כי עדותו של התובע הייתה לא מהימנה, ולאור על האמור לעיל, הסתפק בכך בכדי לדחות את התביעה.
עם זאת, השופט בחן גם את הפאן המשפטי שנגע לשאלה האם היה ניתן להגדיר את נסיבות התאונה, לפי גרסת התובע, כ"תאונת דרכים". השופט קבע כי לא היה ניתן לקבל את טענת התובע בנושא זה, והעדיף את עמדת הנתבעות, לפיה התאונה הייתה בגדר "טיפול בית" אשר לא הוכר לפי הפלת"ד.
לסיכום, לאור כל האמור לעיל, בית המשפט דחה את התביעה, ופסק כי התובע לא עמד ברף הנדרש להוכחת נסיבות המקרה, וכן כי גם אם היה מוכיח אותן, לא היה נכון להכיר בהן כמבססות "תאונת דרכים".
