לפי סעיף 153(א) לחוק סדר הדין הפלילי, נאשם רשאי לחזור בו מהודיה שנתן בכל שלב של ההליך המשפטי, בכפוף לקיומם של נימוקים מיוחדים ואישור בית המשפט. אחד מהנימוקים המרכזיים לחזרה מהודיה הוא טעות בהבנת משמעות ההודיה, דרך הצגתה או תוצאותיה. על מנת לקבל את הבקשה לחזרה, הנאשם נדרש לשכנע את בית המשפט שאם בקשתו לא תתקבל, הגנתו תפגע פגיעה של ממש. כאשר הנאשם מיוצג על ידי עורך דין, הדבר מהווה שיקול נגד קבלת בקשת החזרה. כך או כך, ההכרעה בבקשה נסבה על עובדות כל מקרה ומקרה. דוגמא לבקשת חזרה, בפסק הדין דנא.
יש לכם שאלה?
פורום פלילי
פורום כתב אישום
פורום רישום פלילי
במקרה דנן, הוגש לבית המשפט העליון ערעור על הרשעת המערער לפי הודאתו בעבירות של חטיפה לשם סחיטה, חבלה בכוונה מחמירה, תקיפה חבלנית בנסיבות מחמירות וסחיטה בכוח. הלכה למעשה, השאלה בערעור הייתה האם היה מקום לאפשר למערער לחזור בו מהודאתו.
לטענת המערער, הודאתו ניתנה שלא מרצונו החופשי, לאחר שפעל לפי עצת סנגורו הקודם ולא חשב על כך מראש. המערער הדגיש שהוא כפר מלכתחילה במעשה בו הודה לבסוף במסגרת הסדר טיעון שבדיוניו לא נכח. יש לציין שבקשת החזרה כבר נדחתה פעם אחת על ידי בית המשפט. המערער טען שהסיבה לכך הייתה שהמתלונן בפרשה לא נכח בארץ, אך הדבר לא היה נכון אלא נאמר במטרה להטעות את בית המשפט.
באת כוח המדינה טענה שבית משפט קמא כבר קבע בעבר שהודית המערער הייתה חופשית ומרצון, חרף טענותיו שלא. הודגש שסנגורו הקודם של המערער הסביר לו את משמעות הודאתו ואף אמר לו שלא להודות במה שלא ביצע. למרות זאת, המערער הודה בכל המעשים שיוחסו לו, לאחר שהבין את משמעות הדבר ועשה זאת מבחירה חופשית. עוד נטען שהמערער היה מעורב במשא ומתן במסגרת הסדר הטיעון שהתגבש.
דחיית הבקשה
לאחר סקירת ההלכות בדבר קבלת בקשת החזרה מהודיה, השופטים דחו את בקשת המערער. נקבע שאמנם המערער לא היה בעל ניסיון בחקירות פליליות, אבל הוא היה מיוצג בתחילה על ידי סנגור מיומן מטעם המדינה, שעשה עבודתו נאמנה. במסגרת עבודה זו, הסנגור הסביר למערער אודות משמעות ההודיה, התועלת שבה וסירובו לייצג מי שהודה בדברים שלא היו אמת. הודגש שהסנגור הציג למערער שתי אפשרויות באשר לדרך הפעולה בה היה ניתן לבחור, והאחרון עשה בחירה מודעת ומושכלת, כאשר בחר להודות בכל המעשים שיוחסו לו.
בנוסף לכך, השופטים קבעו שהודית המערער עצמה, שניתנה פעמיים בפני בית המשפט: פעם אחת בעת ההסבר על הסדר הטיעון ופעם אחת לאחר תיקון כתב האישום, לימדה על כך שהמערער היה מודע למעשיו ואמר אמת. לבסוף, נקבע שבמקרה זה לא התקיימו נסיבות מיוחדות שהצדיקו חזרה מהודאה והבקשה נדחתה.
(1).jpg)
