כאשר בית הדין נדרש להכריע בשאלת הקשר הסיבתי המשפטי בין אירוע זה או אחר לבין הופעת מחלה או תסמין רפואי אצל התובע, עליו לתת דעתו גם לקשר הסיבתי הרפואי, שנקבע באמצעות מומחה בתחום. אמנם, חוות הדעת הרפואית אינה נועדה להחליף את שיקול דעתו של בית המשפט, אך בהיעדר הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן, לא ראוי לסטות מקביעות המומחה בשאלות רפואיות כדוגמת הקשר הסיבתי הרפואי. דוגמא לכך בפסק הדין דנא.
יש לכם שאלה?
פורום תאונות עבודה
פורום מימוש זכויות רפואיות
פורום נזיקין
במקרה דנן, הוגשה לבית המשפט תביעה נגד ביטוח לאומי במטרה להכיר בתעוקת לב שאובחנה אצל התובע כ"תאונת עבודה". על פי עובדות המקרה, התובע עבד כמנהל בית ספר וכרכז חוגים. בתאריך ה-7.6.04 אובחנה אצלו תעוקת לב. לטענתו, מחלה זו התפתחה בעקבות שני אירועים חריגים שאירעו במסגרת העבודה.
האירועים החריגים
הראשון, הכרעת דין שניתנה בעניינו עקב תלונות שהוגשו נגדו לנציבות שירות המדינה, במסגרתה הוא זוכה מרוב האישומים שיוחסו לו. בגין האישומים בהם הורשע, הוטל עליו עונש של נזיפה חמורה וקנס בגובה משכורת אחת. לשיטתו, לאחר מתן העונש, הוא חש דוחק נפשי, חוסר מנוחה, מועקה ולחץ. תחושות אלו הוכרו על ידי בית הדין כ"אירוע חריג".
האירוע השני היה ויכוח טלפוני בנוגע רכישת ציוד לצרכי תפעול החוגים מול האחראי על כך בעירייה. גם ויכוח זה הוכר על ידי בית הדין כ"אירוע חריג". בערב יום הויכוח, התובע חש לא בטוב והובהל לבית החולים. הוא טופל ושוחרר, אך למחרת שוב לא חש בטוב. כעבור מספר שבועות, הוא נבדק על ידי רופא משפחה שהפנה אותו לקרדיולוג ובעקבות זאת, עבר צנתור. יש לציין שלתובע הייתה היסטוריה רפואית של מחלות לב במשפחה והוא אף אובחן וטופל בעבר טרם האירועים דנן.
קביעות המומחה
על מנת להכריע בתיק, בית הדין מינה מומחה רפואי שקבע שהמחלה שאובחנה בתובע הייתה טרשת עורקים עם תעוקה. עוד נקבע שהאירועים החריגים שפורטו לעיל גרמו לכאבים בחזהו של התובע, שהוו ביטוי למחלה טבעית שכבר הייתה קיימת. כלומר, המומחה קבע שהאירועים בעבודה לא גרמו למצבו הרפואי אלא היו סימפטומים למחלה שהייתה קיימת קודם לכן.
התובע התנגד לחוות דעת זו וטען שהאירועים החריגים תרמו תרומה משמעותית להופעת המחלה ולכן היה ראוי להכיר בהם כתאונת עבודה. מנגד, המוסד לביטוח לאומי טען שהיה ראוי לאמץ את מסקנות המומחה מטעם בית הדין באשר לקיומה של מחלה טבעית והיעדר קשר סיבתי בין האירועים החריגים למצבו הרפואי של התובע.
הכרעה
מעיון בחוות הדעת של המומחה הרפואי מטעם בית המשפט עלתה המסקנה שתעוקת הלב אותה התובע חש סמוך לאירועים החריגים נבעה ממחלת הטרשת הטבעית שבה לקה. אמנם, המומחה לא התעלם מהשפעת האירועים החריגים אך קבע שמשקלם לא היה משמעותי ביחס לעצם קיומה של מחלת הטרשת אצל התובע קודם לכן. כל אלו הובילו את המומחה למסקנה שהיה ראוי לדחות את תביעת התובע.
על סמך מסקנה זו, השופטת קבעה שהגורם המשמעותי לנזקו הלבבי של התובע במועד בו חש תעוקה, היה מחלת הטרשת ולא האירועים החריגים. על כן, נקבע שהתובע לא הפריך את קביעות המומחה ולא הוכיח שהתעוקה הלבבית נגרמה לו בעקבות האירועים בעבודה. משכך, לא היה מקום להכיר בה כתאונת עבודה והתביעה נדחתה.
