במסגרת שיקולי בית המשפט בבואו לגזור את עונשו של נאשם, בית המשפט בוחן את הנסיבות האישיות של העבריין אשר עומד לפניו. עם זאת, כפי שניתן ללמוד מהמקרה שלהלן, זה הוא אינו השיקול היחיד בו בית המשפט מתחשב, ועליו לבחון גם את רמת המסוכנות של הנאשם, טרם יגזור את עונשו.

 

יש לכם שאלה?
פורום פלילי

 

הנאשם הואשם כי התפרץ לדירת מגורים בטירת הכרמל. לפי כתב האישום, הנאשם נכנס לדירה לאחר שבאמצעות מגזרי ברזל חתך את הסורגים שבחלון הדירה. במהלך ההתפרצות, הנאשם גנב סכום של כ-600$ במזומן, תליון יהלום בשווי של כ-5,000 ₪, בקבוקי משקאות אלכוהוליים, ומכשיר טלפון סלולארי.

 

בביצוע העבירות אשר נזכרו לעיל, הנאשם הפר את תנאי מעצר הבית המלא בהם היה נתון בבית אמו, לפי החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה. לאחר שנתפס, הנאשם הובא בפני השופטת לצורך הכרעת גזר דינו.


גזר הדין של הנאשם

 

השופטת ציינה את החומרה הרבה של התנהגות הנאשם, אשר יצא על דעת עצמו מבית אמו, והפר בכך את תנאי מעצר הבית אשר גזר עליו בית המשפט. יתרה מכך, מטרת היציאה של הנאשם הייתה ביצוע פעילות עבריינית, שהייתה פריצה וגניבה של רכוש רב.

 

השופטת סברה כי הנאשם, אשר בפועל היה עליו לשהות במעצר מלא, ושערעור שלו הוגש לבית המשפט העליון, ניצל, הלכה למעשה, את האמון שבית המשפט נתן בו. כאשר במסגרת ההליך המשפטי הכול המתינו שיבצע תסקיר של שירות המבחן לפיו ניתן יהיה להעריך את האפשרות לשיקומו, הוא ביצע את העבירות נשוא האישום.

 

בנוסף, בארבעה מקרים נוספים הנאשם הפר את מעצר הבית בו היה נתון, כלומר הפרתו את הוראות בית המשפט לא הייתה חד פעמית, כי אם חלק ממסכת רחבה יותר של עשיית דין עצמית, ואי כיבוד בית המשפט.

 

השופטת התרשמה כי הנאשם ביקש לעשות שימוש חוזר בשיקולים להקלה בעונשו, ובניהם כי סבל מילדות קשה. השופטת קבעה כי עלה מהנתונים שהובאו לפניה שבהליכים המשפטיים הקודמים בעניינו של הנאשם, בית המשפט התחשב בנסיבות אלה, ולכן הוא זכה להתייחסות מקלה. אולם חרף כך, הנאשם חזר לסורו.

 

יתרה מכך, מתסקיר שירות המבחן עלה כי הנאשם לא הביע כל מחויבות אמיתית לשיקומו, וכי הסיכוי כי ישוב ויבצע את העבירות בהן נאשם בעתיד גברה. לפיכך, שירות המבחן בחר שלא לתת כל המלצה טיפולית בעניינו של הנאשם.

 

לאור כל האמור לעיל, השופטת סברה כי השיקול המרכזי והמכריע אשר הכווין אותה בפסיקתה היה צריך להיות הבטחת שלום הציבור וביטחון רכושו. ובפרט, היה להעדיף שיקול זה על פני נסיבותיו האישיות של הנאשם, ולהטיל עליו ענישה משמעותית.

 

לסיכום, בית המשפט גזר על הנאשם עונש של כ-20 חודשי מאסר בפועל, וכן מאסר על תנאי למשך תקופה של כ-3 שנים. תקופת מאסר זו סופחה לעונש מאסר קודם אשר נגזר על הנאשם.