האם ניתן למנות נאמן לניהול כספי עזבון של חסוי במקביל למינוי אפוטרופוס לרכושו?

בית המשפט דחה את בקשת המבקש למינויו כנאמן לניהול כספי עיזבונו של חסוי, אשר רכושו נוהל על ידי אפוטרופוס. נקבע כי מינוי כפול זה לא היה פוגע בחסוי או באופן ניהול רכושו. לכן, הבקשה נדחתה. במרץ 2004 ניתן צו קיום צוואה שהותיר המנוח שנפטר בספטמבר 2003. המבקש מונה כמנהל עזבונו. זוכי הצוואה היו ילדי המנוח המשיבים, אשר אחד מהם הוכרז כחסוי. במסגרת החלטת בית משפט קודמת שניתנה בעניין, מונה כאפוטרופוס לגופו ורכושו של החסוי. מאוחר יותר, בוטל מינוי זה על פי בקשת החסוי ומונה עורך דין כאפוטרופוס. המינוי נעשה לתקופה זמנית של שלושה חודשים והוארך לשנה נוספת. עיזבון המנוח כלל כספים בשווי של למעלה ממיליון ₪ ואת דירת המנוח, בה התגורר באותו עת החסוי.

בצוואתו, המנוח התייחס לצרכי החסוי ולמשיבה השנייה, בתו. הוא אסר על מכירת הדירה לאחר פטירתו ועל חלוקת כספי העיזבון לזוכים טרם חלוף 15 שנים מיום הפטירה. כמו כן, ניתנה הוראה להעביר 500 אלף ₪ מתוך כספי העיזבון להסדרת דיור מוגן עבור החסוי וחלוקת יתרת הכספים באופן שווה. גם את זכויות הבעלות בדירה היה להעביר באופן שווה לשני הזוכים.

בנוסף, המנוח הורה למנהל העיזבון על העברת סכום חודשי של 150 דולר לזוכים, מתוך פירות העיזבון. על מנהל העיזבון הוטל לדאוג לכסות את הוצאות הבית השוטפות של החסוי וכל עוד הוא התגורר בדירת המנוח, היה על המנהל להעביר סכום כסף נוסף של 150 דולר לזוכה השנייה.

לטענת המבקש, לנוכח משך תקופת ניהול העיזבון ויצירתו של הסדר נאמנות הלכה למעשה בצוואה, היה צורך לפעול ליישום ההוראות בדרך של הקמת נאמנות ולא במסגרת ניהול עיזבון. קרי, החלת חוק הנאמנות ולא חוק הירושה. בנסיבות אלו, המבקש פנה לבית המשפט על מנת לקבל אישור לביצוע פעולות מסוימות שמטרתן הייתה ניהול חשבונות הנאמנות בהתאם לחוק הנאמנות והעברת כספים למשיבים על ידי המבקש, מתוך חשבונות אלו. בנוסף, התבקש אישור למנות את המבקש כנאמן על הכספים.

האפוטרופוס הכללי התנגד לכך. לטענתו, לא היה צורך במינוי נאמן לכספי העיזבון של החסוי לאור העובדה שמונה לו אפוטרופוס. לדידו, היה מדובר בכפל תפקידים אשר היה עלול להוביל לחוסר תיאום בין הגורמים ולפגוע בחסוי ולגרוע מזכייתו. למעשה, האפוטרופוס ביקש למנות את המבקש לתפקיד זה על מנת לפתור את בעיית הכפילות.

מצד שני, המבקש גרס כי אי מינוי נאמן לניהול העיזבון במקביל לקיומו של אפוטרופוס היה גורם לבעיות בניהול רכושו של החסוי. בנוסף, רצונו של המנוח כי המבקש הוא שינהל את כספי העיזבון הובע באופן ברור בצוואה והיה על הרשויות לכבד זאת. יתרה מכך, החסוי הוא שהביע את רצונו למנות את עורך הדין כאפוטרופוס. איחוד בין שני תפקידים אלו היה פוגע ברצון המנוח ובנו. אפוטרופוס החסוי הסכים עם טענות המבקש.

דיון והכרעה

השופט קבע כי המנוח הורה באופן ברור כיצד לנהל את רכושו לאחר מותו. הוא יצר הסדר עתידי למשך 15 שנה לפחות מיום פטירתו על מנת להבטיח את עתידם הכלכלי של ילדיו. אולם, היה ברור כי לא ניתן היה לנהל עיזבון לתקופה כה ארוכה, שכן תפקיד מנהל העיזבון הינו זמני מטבעו. לכן, לא היה מנוס מפני ניהול העיזבון בדרך של נאמנות. במקביל, מונה אפוטרופוס לחסוי. חובתו הייתה לדאוג לשמירת נכסיו ולנהלם עבור החסוי ולשם כך ניתן לו הכוח לייצג את החסוי. ה

שופט קבע כי מנגנון הנאמנות שפותח במקרה זה היה דומה למנגנון האפוטרופסות, אך היה ראוי להעדיף את האחרון לאור הוראות הדין שהטילו חובות פיקוח הדוקות יותר. על כן, השופט קבע כי ניהול כספי העיזבון של החסוי באמצעות אפוטרופוס ולא באמצעות נאמן שירת בצורה טובה יותר את טובתו של החסוי ומנע היעדר תיאום בין שני הגורמים שלעיל. מהיבט זה, נדחתה טענתו של המבקש כי אי מינוי נאמן במקביל לאפוטרופוס היה מוביל לבעיה בניהול רכושו של החסוי. בסופו של דבר, השופט דחה את הבקשה וקבע כי לא היה מקום למנות נאמן לניהול כספי עיזבון החסוי, שכן, הם נוהלו באמצעות האפוטרופוס.