עבירות מס הכנסה הינן עבירות פליליות, גם אם הן מעוגנות בפקודת מס הכנסה בלבד, ולא בחוק העונשין. כפועל יוצא, על אף שהן לרוב מבוצעות על ידי אנשים "נורמטיביים" חסרי רקע פלילי, מוטלים בגינם, פעמים רבות, עונשי מאסר. מהמקרה שלפנינו ניתן ללמוד על שיקולי הענישה במסגרת עבירות אלה.
יש לך שאלה?
פורום פלילי
עובדות המקרה עסקו בהמצאותיו של הנאשם 1 בתחום מברשות השיניים. הנאשם רשם את המצאותיו כפטנט, ואת הידע והזכויות שבו מכר לשתי חברות. עם זאת, רישומי הפטנטים וההסכמים עם החברות היו כוזבים, וציינו כי הנאשמת 2, בתו של הנאשם 1, היא שהמציאה ומכרה את הפטנטים.
כאשר הדבר התגלה, הוגש כתב אישום כנגד הנאשם, אשר פעל במרמה ובתחבולה כאשר העלים את זהותו כממציא הפטנטים וכמי שנהנה מהכנסות ממכירתם. כמו כן, הנאשם הואשם בכך שלא דיווח לרשויות המס על הכנסות בסך 1,453,694 ₪, ובעקבות כך לא שילם את המס אשר היה חייב.
בנוסף, הנאשם עשה שימוש בחברה נוספת לצורך תשלום משכורותיו, בסך 1,007,542 ₪ בעקיפין, שאף עליהן לא דיווח לרשויות המס. לאור האמור לעיל, הנאשם 1 הורשע בעבירות על פקודת מס הכנסה.
המדינה, המאשימה, שמה דגש במסגרת הדיונים על גובה העונש, על חומרת העבירות של הנאשם, אשר היו בין העבירות החמורות ביותר במסגרת פקודת מס ההכנסה.
כמו כן, המאשימה ציינה כי הפעילות העבריינית של הנאשם הייתה שיטתית ורצופה, את היקף המס אשר נגרע מן המדינה, ואת עברו הפלילי של הנאשם אשר כלל עבירות דומות. מסיבות אלה, המאשימה דרשה להטיל על הנאשם ענישה חמורה, לרבות עונש מאסר בפועל.
מנגד, הנאשם הציג שורה של שיקולים, אשר כללו את נסיבותיו האישיות המיוחדות, לרבות תרומתו הצבאית הרבה, היותו פושט רגל, ואת האחריות אשר לקח על עצמו בשל כך במסגרת הסדר הנושים.
כמו כן, הנאשם ציין את מצבו הבריאותי הקשה, ואת הזמן הרב שחלף מאז שבוצעו העבירות, אשר הפחית את אפקטיביות הענישה. לאור שיקולים אלה, הנאשם היה סבור שהיה ניתן להימנע מענישה חמורה, לרבות מעונש מאסר בפועל.
גזר הדין של בית המשפט
השופטת ציינה כי במסגרת גזירת הדין של הנאשם היה עליה להביא בחשבון הן שיקולים אשר נבעו מהאינטרסים הציבוריים, והן את הנסיבות האישיות של הנאשם אשר עניינו נדון.
השופטת עמדה על כך שבתי המשפט בישראל קבעו מדיניות של ענישה מחמירה כאשר היה מדובר בעבירות מס ועבירות כלכליות, שכן משמעותן של עבירות אלה היה גריעת כספים מהקופה הציבורית. שיקולי הענישה המרכזיים בהקשר של עבירות אלה היו שיקולי ההרתעה, הגמול, וההוקעה.
במקרה זה, השופטת התרשמה כי הנאשם ביצע את העבירות בהן הורשע מתוך תכנון קפדני ולב חפץ. יתרה מכך, עברו הפלילי והעונשים אשר הוטלו עליו בעבר לא הרתיעו אותו. בנוסף, הנאשם לא פעל במשך כל השנים שעברו מעת ביצוע העבירות לצורך הסרת המחדלים, ולכן לא היה ניתן להחיל גישה עונשית מקלה.
מנגד, השופטת התחשבה בנסיבות האישיות של הנאשם אשר הוצגו בפניה, בגילו המתקדם, תרומתו בעבר לביטחון המדינה, בריאותו הלקויה, חלוף הזמן.
לאור כל האמור לעיל, בית המשפט גזר על הנאשם עונש של כ-12 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי, וקנס כספי בסך 140,000 ₪, או 6 חודשי מאסר תמורתם.
(1).jpg)
