שימוש בנשק חם או קר ככלי לפתרון סכסוכים הפך בשנים האחרונות למכת מדינה ובמקרים מסוימים, הביא לקטילת חיי אדם. על כן, אין לאפשר לנאשמים בביצוע עבירות אלימות אלו לצאת נשכרים ויש להשית עליהם עונש כבד, למען יראו ויראו. דוגמא לכך ניתן לראות בפסק הדין דנא.


יש לך שאלה?
פורום מעצר
פורום כתב אישום
פורום פלילי
פורום אלימות במשפחה


במקרה דנן, נגזר דינו של נאשם שהורשע בעבירות של ניסיון רצח, חטיפה, כליאת שווא, סחיטה באיומים, חבלה בכוונה מחמירה, איומים ומעשה פזיזות ורשלנות. יש לציין שחלק מהעבירות בוצעו נגד אשתו ובנו. על פי עובדות כתב האישום, הנאשם ואשתו נישאו בשנת 1987 ולשניים נולד ילד בשנת 1988. סמוך ללידה, נישואי הזוג עלו על שרטון והנאשם עזב את הדירה המשותפת ועבר לגור בבית אמו. הנאשם סירב להעניק לאשתו גט ולכן הנישואין לא הותרו במשך שנים ארוכות. בשנת 1993 הנאשם אף נכלא למשך מספר ימים עקב אי תשלום מזונות. לאחר שחרורו, הוא נהג לאיים על אשתו שינקום בה מאחר וגרמה למאסרו.

 

מעשי הנאשם


בשנת 2004, הנאשם התפטר מעבודתו ולאחר מכן החליט לנקום באנשים שהיו אחראים לדעתו לקשיים בחייו. במקום הראשון ניצבה אשתו ולכן, הנאשם החליט להרוג אותה. הנאשם אף ביקש לנקום בחלק מהעובדים במפעל ממנו התפטר אותה עת. על מנת להוציא מן הכוח אל הפועל את תוכניתו, הנאשם הגיע למפעל בו עבד בשעות הלילה בעודו לובש מדי צבא ונשא רובן טעון. הוא הסתתר במקום וכשהעובדים הגיעו, הוא נכנס לחדר האוכל, כיוון לעברם את הנשק והורה להם להסתגר באזור המטבחון, או שיחסלם.


במקביל, האישה הגיע למפעל מלווה בן, כפי שהנאשם ביקש. השניים הובאו לחדר האוכל ושם המתלונן ירה לעברם חמש יריות. כתוצאה מכך, אשתו נפצעה בבטנה ובנם נפצע ברגלו. השניים נמלטו מהמקום והזעיקו עזרה. לאחר הגעת המשטרה למקום, היא החלה לנהל משא ומתן עם הנאשם, שהמשיך להחזיק בעובדי המפעל כבני ערובה. בשלב מסוים, הנאשם הודיע על כוונתו להתאבד וכיוון את הנשק לראשו. אז, אחד מהעובדים השתלט עליו והתפתח מאבק בסופו הנאשם הוסגר למשטרה על ידי שניים מהנוכחים.


שיקולי הענישה


הרכב השופטים שדן בעונשו של הנאשם קבע שמעשיו של האחרון היו חמורים מאוד, גרמו לנזק נפשי ורפואי לאשתו, בנו ולעובדים במפעל ובנס לא קופחו חיי אדם. עוד נטען שבמסגרת שיקולי הענישה הכוללים היה מקום להתחשב בצורך בהחמרת הענישה בעבירות אלימות, בפרט כאשר הן לוו בשימוש בנשק. שכן, עבירות אלו הפכו לשכיחות בחברה הישראלית ועל בית המשפט לסייע במאמץ למיגורם באמצעות עונשים מרתיעים.


שיקולים נוספים שנלקחו בחשבון היו העובדה שהנאשם פעל תוך תכנון קפדני ומדוקדק ומטרתו הייתה לקטול חיי אדם. זאת ועוד, המעשים לא בוצעו בעקבות זעם רגעי או קנטור אלא תוכננו בפירוט תוך מתן תשומת לב מצד הנאשם לכל פרט ופרט.


מנגד, היו מספר שיקולים שהצדיקו הקלה בעונשו של הנאשם. ראשית, הוא הודה בעובדות כתב האישום בשלב מוקדם של ההליכים ובכך חסך זמן שיפוטי יקר ואת עדותם של חלק מהמעורבים. שנית, הוא הביע חרטה על מעשיו. שלישית, הנאשם החל בהליכי שיקום במטרה לשפר התנהגותו והוא אף היה מעורב בפעילויות חינוכיות שונות במסגרת כתלי בית הסוהר, שם ריצה חלק מגזר הדין שהושת עליו בגלגול הקודם של התיק. בסופו של דבר, הנאשם נידון ל-17 שנות מאסר בפועל ו-36 חודשי מאסר על תנאי.