חלוקת רכוש בין בני זוג ולהם ילדים בגירים מנישואין קודמים

סכסוכי רכוש בין בני זוג פרודים הינם תופעה נפוצה ביותר. במקרים בהם מדובר בבני זוג שנפרדו לאחר מערכת נישואים שנייה ולכל אחד מהם יש ילדים מנישואיהם הקודמים, הסיפור יכול להסתבך אפילו יותר.

יש לכם שאלה?

פורום חלוקת רכוש

פורום הסכם ממון

פורום ידועים בציבור

פורום הסכם גירושין

ראובן (שם בדוי) היה נשוי עד שאשתו הראשונה הלכה לעולמה בשנת 1972. בני הזוג חיו יחד במשך 27 שנה ונולדו להם 3 ילדים משותפים. כחמש שנים לאחר שאשתו נפטרה, התחתן ראובן בשנית בשנת 1975. לאשתו השניה היו שתי בנות מנישואיה הקודמים. במהלך חייהם המשותפים, לראובן ואשתו השניה לא נולדו ילדים נוספים. לאחר 21 שנים נוספות, בני הזוג נפרדו וכעת התנהל ביניהם מאבק בבתי המשפט בנוגע לחלוקת הרכוש ביניהם. בתביעה הנוכחית, שלושת ילדיו של ראובן ביקשו להצהיר כי מניות החברה המשפחתית הן בבעלותם בחלקים שווים, וכי אין לאשתו השניה של אביהם זכויות במניות אלו. ראובן עצמו צורף גם כן להליך, אך הוא הודיע כי אין הוא מתנגד לבקשת ילדיו למתן פסק הדין.

רקע

החברה המשפחתית נוסדה בשנת 1962, כחמש עשרה שנה לפני נישואיו השניים של ראובן. טענתם של התובעים הייתה מורכבת משני רבדים. ראשית, נטען כי בהסכם הממון אשר נחתם בין בני הזוג טרם נישואיהם, נקבע כי לאשתו השניה של ראובן לא יהיו כל זכויות במניות החברה המשפחתית. שנית, הילדים טענו כי אביהם החזיק את מניות החברה עבורם בנאמנות במשך תקופה ארוכה. הרובד השני נטען וזאת משום שהאישה השנייה טענה כי הכספים היו אמורים להיות מעוקלים לטובתה מחמת חובת של ראובן כלפיה. הילדים טענו כי גם אם האישה השנייה היה טוענת שהמניות הן לא שלה אך הן עוקלו לטובתה לשם תשלומים שונים, הרי שהנאמנות עבורם נרשמה קודם לכן. 

האם הסכם הממון בין הצדדים תקף?

בית המשפט ציין כי ההסכם שחתמו ביניהם הצדדים לפני נישואיהם הכיל מספר הוראות מהותיות. ראשית, נקבע כי הצדדים הסכימו שכל רכוש שהיה למי מהם לפני הנישואין, יישאר רכושו של צד זה בלבד והוא יהיה רשאי להעביר אותו לילדיו. כמו כן, הוסכם כי ראובן יוכל לרשום זכויות במניות אותן הוא מנהל על שם ילדיו בלבד, בין אם הוא מחזיק בהם בנאמנות עבורם או שמישהו אחר מחזיק את המניות בנאמנות עבור ילדיו. אשתו השניה של ראובן תקפה את תוקפו של ההסכם וטענה כי הסכם ממון דורש אישור של בית משפט או רשם נישואים. כמו כן, נטען כי לא הוצגה תעודה שקובעת כי רב אשר אישר את ההסכם היה רשם נישואים, ולכן להסכם למעשה אין תוקף.

בית המשפט קבע כי למעשה לא היה זה משנה האם ההסכם בין הצדדים אושר כדין או לא. בשני המקרים, הייתה תחולה לסעיפים אשר הורו כי לאשתו השניה של ראובן לא היו זכויות במניות. על פי פסיקת בית המשפט העליון, ניתן להוציא ממשטר איזון המשאבים של חוק יחסי ממון נכסים שהוסכם מראש ובכתב כי הם לא יאוזנו. כלומר, אין צורך לתת להסכם מסוג זה את הרשמיות של הסכם ממון, משום שלפי הוראות החוק, ניתן לעשות הסכם מסוג זה בכתב. בנוסף, חוק יחסי ממון קובע כי רכוש שהיה לצדדים לפני הנישואים, לא יאוזן. בית המשפט מציין כי הנתבעת לא השקיעה משאבים במניות או עבדה בשביל החברה, והתוצאה הינה שאין לה זכויות בעלות במניות. הכוונה הינה שאין לה זכויות קנייניות במניות, אבל יש להמשיך ולבדוק האם יש לה זכויות מכוח העיקול שהטילה.

האם יש לנתבעת זכויות במניות עקב העיקול

כאמור, הנתבעת טענה כי המניות מעוקלות לטובתה לשם ביצוע חובות אחרים שראובן חייב לה. התובעים מנגד טענו כי המניות הוחזקו על ידי אביהם בנאמנות, שקדמה בזמן להטלת העיקול. בית המשפט ציין כי מחומר הראיות שהוכח בפניו, אומנם הייתה קיימת נאמנות בה הילדים הם הנהנים מהמניות, אולם לא לגבי כל המניות. הנאמנות הוקמה לגבי 72.74% מהמניות לטובתם של הילדים. כל יתר המניות, נשארו בבעלות ראובן. לסיכום, בית המשפט קבע כי ילדיו של ראובן זכאים לבעלות ב- 72.74% ממניות החברה. יתר המניות הם בבעלות ראובן, וצו העיקול שהוצא חל רק על חלק זה של המניות.