פעמים רבות, הורים מעוניינים להעניק לילדיהם מתנות בשווי כספי רב כגון רכב או דירה. אולם, דווקא מתנות אלו עלולות לגרום לפרוץ סכסוך משפחתי בין ההורה לילדו, מאחר שמדובר ברכוש בשווי גבוה. דוגמא לכך ניתן לראות בפסק הדין דנא.
יש לכם שאלה?
פורום בית המשפט לענייני משפחה
פורום מקרקעין
פורום רכישת דירה
במקרה זה, הוגשו לבית המשפט שתי תביעות למתן פסק דין הצהרתי. התביעה הראשונה הוגשה על ידי האב נגד בתו. התביעה השנייה הוגשה על ידי הבת נגד האב. הדיון בשתי תביעות אלו אוחד.
טענות האב
בתביעה הראשונה, התובע טען שהוא התכוון לוותר לבתו על זכויותיו בדירת מגורים בירושלים ללא תמורה. אולם, לאחר שיתר הילדים התנגדו למתן המתנה, הבת ויתרה על המתנה. על כן, התובע חתם על כתב ויתור ביטול מתנה וחזרה ממנה וביקש מבית המשפט להכיר בכך שהוא היה הבעלים היחיד של הדירה.
טענות הבת
לטענת הבת, היא רכשה מאביה את זכויותיו בדירה במסגרת חוזה מתנה. כלומר, האב הקנה לה את הזכויות ללא כל תמורה מצדה. בחוזה זה, האב הצהיר על כך שמתן הזכויות היה מוחלט ולא ניתן לביטול. הבת טענה שמעולם לא ויתרה על זכויותיה בדירה וחרף זאת, ניסו לסלקה מהנכס ולהשתלט עליו. על כן, בית המשפט התבקש להצהיר שהיא הייתה בעלת הזכויות בדירה ולאב לא הייתה זכות לפעול במקום ללא אישור שלה.
דיון
בין הצדדים לא הייתה מחלוקת על כך שהאב היה חתום על הסכם בו הביע כוונתו להעביר לבתו את זכויותיו בדירה ללא תמורה. על כן, השופט נדרש לבחון האם הבת היא שוויתרה על זכויות אלו, והאם לאב הייתה זכות חזרה ממתן המתנה. הבת טענה שלא ויתרה על זכויותיה וחתימה על מסמך לוויתור על הזכויות זויפה. על מנת להכריע בשאלה, מונה מומחה לכתב יד מטעם בית המשפט. על סמך מסקנותיו, השופט קבע שחתימתה של הבת על מסמך הוויתור זויפה. בנוסף, השופט העדיף את עדותה של הבת בעניין זה ולכן נקבע שהאחרונה לא ויתרה על זכויותיה בדירה.
לאחר מכן, השופט דן בשאלה האם היה לאב אפשרות לחזור בו מהמתנה. יש לציין שהאב העביר לבתו זכויות חוזיות בדירה ולא זכויות קנייניות. שכן, הדירה נבנתה על קרקע לא מוסדרת וככזו, היא לא נרשמה במרשם המקרקעין. כלומר, לאב הייתה זכות להירשם כבעלים של הקרקע, אך לא רישום בפועל ככזה. כפועל יוצא מכך, הבת טענה שהבעלות בדירה הועברה לה במסירת המסמך החוזי שהקנה לה את הזכות, ולא היה ניתן לערוך רישום כלשהו של העברת הזכויות במרשם כתנאי להשלמת המתנה.
השופט קיבל טענה זו. הוא הוסיף וקבע שלפי לשון כתב המתנה, האב ויתר על זכויותיו בדירה והעניק אותן לבת באופן מיידי ולא עתידי. דהיינו, העסקה הושלמה באופן מיידי והמתנה הושלמה מרגע החתימה. אי לכך, היה מדובר במתנה גמורה ולכן האב לא היה יכול לחזור בו מהענקתה, לפי החוק. לאור האמור לעיל, תביעתו של האב נגד בתו נדחתה בעוד שתביעת הבת נגד אביה התקבלה.
.jpg)
