מכוח תקנות סדר הדין האזרחי, לבית המשפט סמכות למחוק תביעה על הסף עקב עילות שונות. סמכות זו קבועה בסעיף 100. מחיקת התביעה שונה מדחייתה, מאחר ובאפשרות הראשונה, התובע יכול להגיש בעתיד את תביעתו לאחר תיקון הפגמים עליהם עמד בית המשפט עת הורה על המחיקה. עם זאת, על בית המשפט להפעיל סמכות זו במשנה זהירות, על מנת שלא לפגוע בזכות הגישה לערכאות של בעלי הדין. דוגמא ליישום הסעיף ניתן לראות בפסק הדין דנא.
יש לך שאלה?
פורום פינוי שוכר
פורום מקרקעין
פורום ירושות וצוואות
במקרה דנן, ניתנה החלטה שיפוטית באשר למחיקת תביעה עקב הפרות חוזרות ונשנות של תקנות סדר הדין האזרחי. על פי עובדות המקרה, התובע, תושב אוסטרליה, היה החותן של הנתבעת. כלומר, בנו היה בעלה של הנתבעת. אולם, הבן נפטר ובין הצדדים התנהלה תביעה באשר לדירה בירושלים שהייתה רשומה על שם התובע. יש לציין שבין הצדדים התנהלו הליכים גם באוסטרליה.
רקע
לטענת התובע, הנתבעת הייתה בת רשות בדירה בירושלים ולאחר מות בנו, היה עליה לפנות את הנכס אך היא לא עשתה כן, חרף פניותיו הרבות. מנגד, הנתבעת טענה שהיא הייתה זכאית להירשם כבעלת הדירה. היא ביססה טענה זו על סמך התחייבות התובע בנושא. לחלופין, היא טענה שהייתה לה רשות בלתי הדירה להתגורר בנכס. במקביל לטענות הגנה אלו, הנתבעת הגישה בקשה למחיקת התביעה על הסף בעקבות פגמים שונים כגון אי ציון כתובת התובע והיעדר תצהיר התומך בבכתב התביעה, בניגוד לתקנות.
בדיון שנערך ביחס לבקשת המחיקה, הוחלט שלא לדחות את התביעה על הסף חרף הפגמים. על כן, התובע חויב לרפא את הפגמים ולהגיש כתב תביעה מתוקן תוך 15 ימים. התובע אכן הגיש כתב תביעה מתוקן, אך התצהיר שצורף לו לא היה מפורט וכן לא הומצאה רשימת עדים. בנוסף, התובע הגיש בקשות חוזרות ונשנות לפטור אותו מהתייצבות לדיונים המשפטיים, מאחר והוא התגורר באוסטרליה ועלויות ההגעה לישראל בשביל הליכים אלו היו גבוהות. לפיכך, התובע הציע להשתתף בדיון באמצעות הטלפון.
השופט שדן בבקשת הפטור הדגיש שדווקא משום שהצדדים ניהלו בעבר משא ומתן, נוכחות התובע הייתה הכרחית. שכן, לא היה ניתן לשמוע את טענות התובע ללא התייצבותו. עם זאת, השופט הסכים לאפשר לקיים קשר טלפוני בדיונים, אם ישמע לפני כן את בעלי הדין. אולם, התובע לא התייצב לדיון הראשוני.
התובע הפר את תקנות הסדר הדין
לאור האמור לעיל, ובעקבות הפרות נוספות של תקנות סדרי הדין, השופט החליט למחוק את התביעה בכללותה. הוא הדגיש שבנוסף להתנהלות התובע, הסעדים שנתבעו בתביעה המתוקנת לא היו מסוג הסעדים אותם בית המשפט נוהג לתת. שכן, מטרתו של התובע הייתה לקבל "הגנה על יורשים", אך היה ניתן לקבלה רק על ידי מינוי אפוטרופוס. בפועל, לא הוגשה בקשה למינוי התובע או אחר מטעמו לכזה.
בנוסף, נתבע סעד לדמי שימוש ראויים מבלי שצורפה כל הערכה כלכלית באשר לשווי השימוש, בניגוד לנדרש בתקנות. כמו כן, התובע הפר מספר החלטות שיפוטיות שניתנו בעניינו וגם הנתבעת לא הגישה כתב הגנה לתביעה המתוקנת. על כן, התביעה נמחקה. השופט הדגיש שמאחר והתובע היה רשום בלשכת רישום המקרקעין כבעל הנכס נשוא המחלוקת, לא היה מקום לדחות את התביעה ודי היה במחיקתה. שכן, דחיית התביעה הייתה יוצרת מעשה בית דין ומונעת את בירור המחלוקת לגופו של עניין.
