ברוב המקרים, מתוך שיקולים של יעילות, אותו השופט דן בהליך המשפטי אשר מתנהל כנגד נאשם מסוים, וזאת גם כאשר מדובר בכמה עבירות. במקרה שלהלן, בשל התנהלות המאשימה, שתי שופטות דנו בשאלה האם יש לעצור את העבריין עד תום ההליכים, והגיעו לתוצאות שונות.
יש לכם שאלה?
פורום מעצר
פורום פלילי
ביום ה-15.3.09 המאשימה הגישה כנגד העורר כתב אישום שייחס לו עבירה של גניבת רכב וטשטוש של סימני הזיהוי של אותו רכב. במקביל לכתב האישום, המאשימה הגישה בקשה לעצור את העורר עד תום ההליכים, וזאת בנימוק כי הוא היווה סכנה לשלום הציבור ולרכושו. שופטת בית משפט השלום אשר דנה במקרה הורתה על שחרורו של העורר בתנאים מגבילים של מעצר בית חלקי בשעות הלילה.
לאחר שלושה שבועות, העורר נתפס כאשר הוא מתפרץ למקום פרטי וגונב ממנו ציוד בשעת לילה. המאשימה הגישה כתב אישום שני, וכן בקשה נוספת למעצרו של העורר עד תום ההליכים. שופטת אחרת בבית משפט השלום, אשר שנה בעבירה השנייה של העורר, הורתה על שחרורו בתנאי מגביל של מעצר בית מלא, לרבות שימוש באיזוק אלקטרוני, וזאת כאשר הייתה מודעת לכך שהייתה זו העבירה השנייה של העורר.
במקביל, המאשימה הגישה גם בקשה למעצר של העורר עד תום ההליכים, בגין הפרתו את תנאי מעצר הבית של העבירה הראשונה. השופטת אשר דנה בתיק הורתה בעקבות כך על מעצרו עד תום ההליכים, וזאת חרף העובדה שהייתה מודעת להחלטה של השופטת הקודמת.
בעקבות החלטות סותרות אלו, העורר הגיש ערעור. במסגרת הערעור, העורר טען כי העובדה שהמאשימה העלתה טענות זהות בפני שתי שופטות שונות, ואלו הגיעו להחלטות שונות, הייתה לא ראויה. כמו כן, העורר טען כי החלטתה של השופטת הראשונה, אשר הורתה על החלת מעצר בית, הייתה בגדר מעשה בית דין, אשר לא היה ניתן לשנות.
הכרעת בית המשפט
השופט עמד על כך שמבחינה מהותית, שתי השופטות, אשר ישבו באותה ערכאה דיונית, דנו באותה שאלה עובדתית ומשפטית, והיא האם היה להורות על מעצר של העורר עד תום ההליכים, בעקבות שתי העבירות אשר ביצע. השופט הדגיש כי כל העבירות הרלוונטיות לצורך העניין היו ידועות לשתי השופטות.
השופט גרס כי במצב דברים זה, על המאשימה היה למשוך את הבקשה במקבילה לעיון חוזר מפני השופטת השנייה. כל שהמאשימה הייתה יכולה לעשות לפי דין היה להגיש ערעור על ההחלטה של השופטת הראשונה להטיל על העורר מעצר בית בלבד.
השופט ציין כי מצב בו שני שופטים מורים על תוצאה משפטית שונה כאשר הנסיבות העובדתיות והנסיבתיות היו זהות, הייתה תוצאה בלתי נסבלת מבחינת מערכת המשפט. כמו כן, ניהול הליכים מגבילים נגד שיקולי תועלת.
לפיכך, במישור העקרוני, בית המשפט קיבל את הטענה של העורר, וקבע כי היה ראוי שהמאשימה תבחן את התנהלותה לאור הליקויים האמורים שנמצאו בהליך זה.
.JPG)
