עבירות נשק על רקע אדאולוגי ביישוב תפוח

בית המשפט גזר על נאשם שהורשע בביצוע שורת עבירות נשק 30 חודשי מאסר בפועל ו- 18 חודשי מאסר על תנאי. השופטת הדגישה את חומרת העבירות בשל הסיכון לפגיעה שהיה טמון בכלי הנשק הרבים. בנוסף, לאור דרך פעולתו של הנאשם, היה ניתן להסיק כי הוא תכנן את העבירה בשיטתיות ובתחכום, מה שחיזק את מימד החומרה. עם זאת, בשל נסיבותיו האישיות של הנאשם וחוויות ילדותו, השופט החליטה להקל עמו מעט בגזר הדין.

יש לכם שאלה?

פורום מעצר

פורום רישום פלילי

פורום כתב אישום

פורום עבריינות נוער

במקרה דנן, בית המשפט גזר את דינו של נאשם שהורשע בעבירות של החזקת אביזרי נשק, ניסיון להוביל ולייצר נשק בלא רשות וייבוא נשק. על פי הנטען בכתב האישום, נשקים מסוג רובה קליבר 204, רובה חיצים, מכשיר להכנת כדורים, 6,500 תרמילי רובה ריקים, 100 כדורים, 140 תרמילים ירויים, 1,200 קליעים, 490 פיקות לייצור כדורי רובה וג'ריקן של 2 ליטר אבק שריפה נמצאו בארגז שנשלח מארצות הברית לנאשם. רוב כלי הנשק הוחבאו בדפנות הארגז, שהיו כפולות, והנאשם לא פירט עליהם במסמכי השחרור שהוגשו למכס. בנוסף, בביתו של הנאשם נמצאה כוונת טלסקופית שנועדה להרכבה על רובה. הנאשם הודה בעובדות אלו. הלה הגיע לארץ בשנת 2006 מארצות הברית, שם נולד בשנת 1967. עד למעצרו הוא התגורר בישוב תפוח.

על פי תסקיר שירות המבחן, הנאשם חווה חוויות טראומטיות כילד ואלו הובילו לפגיעות בהתפתחותו הרגשית והתפקודית. משכך, הוא סבל מקשיים רגשיים שהשפיעו על התנהגותו. בגיל 11 הוא עבר להתגורר במוסד. שם, הוא היה מעורב במעשי אלימות ועל כן, הוא נידון לשתי שנות מאסר. לאחר שחרורו הוא עבד בחקלאות וכשהיה בן 17, שב לבית הוריו. כעבור שלוש שנים, הוא הורשע בעבירת סמים ונידון לחודש מאסר. בארצות הברית הנאשם התפרנס מצייד ועבד כנהג משאית. הוא הגיע לישראל לראשונה בשנת 2002 וכאמור, עלה לארץ בשנת 2006. מטרתו הייתה ללמוד לימודי תורה ולהיות רב. לדברי הנאשם, הוא לא התכוון לבצע מעשה שלילי אלא רצה לתרום את הנשק לצבא. בנוסף, הוא לקח אחריות על מעשיו. בשל דברים אלו, שירות המבחן נמנע ממתן המלצה טיפולית בעניינו של הנאשם.

טיעוני הצדדים

המאשימה הדגישה את נסיבות ביצוע העבירות וביקשה להטיל על הנאשם עונש חמור. נטען כי עונש המוטל בגין עבירות נשק צריך להיות מושפע מהסיכון שהיה טמון בהחזקת הנשק שלא כדין. בנוסף, הודגשו נסיבות חייו האישיות של הנאשם, עברו הפלילי ואורח חייו כגורמים שהצדיקו החמרה בעונש.

מנגד, הסנגור ביקש שלא להטיל על הנאשם עונש מאסר נוסף מעבר לתקופת המעצר בה הוא היה נתון. הוא הדגיש את הבעת החרטה של הנאשם, הודאתו והעובדה שמעולם לא רצה לגרום נזק אלא התכוון לתרום את הנשק לצה"ל. בנוסף, הודגשו חוויות ילדותו הקשות של הנאשם והעובדה שהוא ניסה להתגבר עליהן באמצעות מעבר לישראל והקמת בית במדינה.

דיון והכרעה

השופטת פתחה את החלטתה בהדגשה שהמאשימה נכשלה בהוכחת טענתה באשר לכוונתו של הנאשם להשתמש בנשק שנתפס נגד הערבים. מצד שני, השופטת לא השתכנעה כי הוא אכן ביקש לתרום את הנשק לצבא. עם זאת, גם בהיעדר כוונה לעשות שימוש בכל הנשק שנתפסו, הובהר כי עבירות אלו היו חמורות במיוחד. חומרה זו קיבלה משנה תוקף לאור העובדה שאופן ביצוע העבירות – שימוש בארגז בעל דפנות כפולות והסתרת פרטים מהמכס, הצביעו על מחשבה תחילה ותכנון מפורט של העבירה. בנוסף, היה מדובר בכמות גדולה של נשק. מאידך גיסא, נסיבותיו האישיות של הנאשם הצדיקו הקלה בעונשו. לבסוף, לאחר שהשופטת ערכה איזון בין כל השיקולים השונים, היא השיתה על הנאשם 30 חודשי מאסר בפועל ו- 18 חודשי מאסר על תנאי.