לאחר הגשת כתב אישום על ידי הפרקליטות, התביעה רשאית לבקש מבית המשפט להורות על מעצרו של הנאשם עד תום ההליכים נגדו. בית המשפט מתיר מעצר זה, למרות הפגיעה בחירותו של הנאשם טרם הכרעת דינו, במקרים בהם קיימת עילה למעצר. בנוסף, על מנת לקבל את הבקשה, יש דרישה לקיומן של ראיות לכאורה המוכיחות את אשמת הנאשם ושלא ניתן להשיג את מטרות המעצר בדרכים אחרות. עם זאת, ישנם מקרים חריגים בהם מתקיימות עילות אלו, אך השופט דוחה את הבקשה להארכת המעצר עד תום ההליכים. לדוגמא, פסק הדין דנא, שנידון בבית משפט המחוזי בחיפה.
יש לכם שאלה?
במקרה זה, הוגשה לבית המשפט בקשה להארכת מעצר עד תום ההליכים של נאשם בעבירות שוד ותקיפה. על פי כתב האישום, הנאשם, יוצא יחידה צבאית מובחרת, הגיע לבנק בחיפה ואיים על הקופאית שיפעיל רימון יד אם לא יינתן לו כסף. בשל האיום, הקופאית העבירה לו סך של 10,000 ₪. במהלך ניסיון ההימלטות, הנאשם תקף את מאבטח הבנק ופצע אותו. למרות זאת, הצליח האחרון, בסיוע אנשים נוספים ששהו במקום, להשתלט על הנאשם שנעצר עם הכסף. לאחר מעצרו, לא נמצא ברשות הנאשם רימון יד או כל כלי נשק אחר. פרקליטו של הנאשם ביקש לשחררו לחלופת מעצר בקיבוץ בארץ, שם היה עתיד לשהות תחת פיקוח של חבר קיבוץ ששימש כהורה מאמץ של הנאשם. המפקח נחקר בבית המשפט.
בית המשפט אישר את חלופת המעצר בתנאים של מעצר בית
לאחר שמיעת טענות הנאשם, קיבל השופט את בקשתו והוא החליט לאפשר את חלופת מעצר הבית. השופט הדגיש את תנאי השהייה במעצר הבית: במהלך שעות היום היה על הנאשם לעבוד במפעל בקיבוץ יחד עם מפקחו. במהלך שעות הליל, החל מהשעה 22:00, על הנאשם היה לשהות בבית המשפחה עד לתחילת יום העבודה למחרת. השופט התיר לנאשם לעזוב את תחומי הבית במהלך שעות היום, בתנאי שלא יעזוב את שטח הקיבוץ.
השופט הכיר בכך שהיו קיימות ראיות מוצקות להוכחת המעשים שיוחסו לנאשם בכתב האישום (שכן, פרט להודאתו והשחזור שנעשה בשיתוף חוקרי המשטרה, היה תיעוד וידאו של האירוע כולו). כמו כן, השופט לא התעלם מכך שלא הייתה מחלוקת כי העבירות שיוחסו לנאשם הקימו עילת מעצר. זאת משום שלכאורה, היה מדובר בשוד בעל מאפיינים אלימים ועל כן קמה עילת מסוכנות. בנוסף, היה חשש מפני הימלטות הנאשם מהארץ לעבר כתובת לא ידועה. כלומר, כל העילות למעצרו של הנאשם עד לתום ההליכים היו קיימות.
השופט: "לא בצע כסף כי אם זעקה לעזרה"
למרות כל האמור לעיל, השופט התרשם שמעשה השוד לא נבע מבצע כסף אלא שימש כסוג של זעקה לעזרה. שכן, הודגש כי הנאשם היה שרוי במשבר אישי טרם ביצוע השוד בשל כישלונו להתקבל לטכניון ובעיות משפחתיות שונות. בנוסף, במקרה זה, היה מדובר באדם שעלה לבדו לישראל על מנת לסיים את לימודי התיכון ולהתגייס לצבא. שם, הוא שירת ביחידה מובחרת ולאחר שחרורו, עבד כמאבטח מטוסים ושגרירויות.
הנאשם עזב את עבודתו לאחר שהחליט להתחיל ללמוד אך כאמור, לא התקבל למוסד הלימודים המבוקש. על כן, נקבע שבמקרה זה, היה ניתן להסתפק בחלופת המעצר שהוצעה על ידי בא כוחו של הנאשם ולאפשר את שחרורו למעצר בית. השופט ציין שלאחר האירוע והמעצר, הנאשם שב לדפוסו הנורמטיבי ונגרם לו זעזוע עמוק מההליך כולו. בנוסף, הוא הבטיח שלא יעשה בעתיד דבר העלול לפגוע במשפחתו וחבריו. על כן, השופט החליט לתת אמון בנאשם ופסק כי לא היה חשש מפני ניצול חלופת המעצר לביצוע עבירות נוספות.
