הפסקת ריצוי עונש מאסר בעבודות שירות

בהחלטה בעתירה , שניתנה ב 27.11.06, ע"י השופט רון שפירא מביהמ"ש המחוזי בחיפה, בעניינו של האסיר מאריסאת .

הלה הגיש עתירה כנגד החלטת נציב שב"ס, שאימץ את המלצת הממונה על עבודות שירות והורה על הפסקת ריצוי עונש מאסר בעבודות שירות, באופן שבו יהיה על העותר לרצות את יתרת מאסרו, שלושה חודשי מאסר, כמאסר בפועל במתקן כליאה. זאת לאחר שש שנים.

העותר הינו רועה צאן , אשר חי עם עדריו בהרים, לדבריו, אשר נקבע כי עליו לשרת בעבודות שירות , אולם הוא לא התייצב כלל לריצוי עונשו, לא יצר קשר עם הממונה על עבודות השירות ולא השיב לכל הפניות שנשלחו אליו לכתובת שהוא עצמו מסר לממונה על עבודות שירות ככתובתו , וזאת במשך כשש (6)
שנים ! , שכן לטענתו לא קיבל לידיו את כל הזימונים שנשלחו אליו.
השופט שפירא דחה את העתירה, תוך שהוא מציין כי עותר המבקש סעד צריך לבוא לבית המשפט כשידיו נקיות. ואין זה המקרה שבפניו . הוא קבע כי לא ניתן למסור לרשות המנהלית כתובת ואח"כ לטעון כי הדואר בכתובת זו אינו מגיע לעותר בהיותו נווד, רועה או מכל טעם אחר.
בנוסף, קבע השופט כי העותר ידע כי עליו לרצות עונש של שלושה חודשי מאסר. מאחר ובמשך קרוב לשש שנים לא טרח ליצור קשר מיוזמתו עם הממונה על עבודות שירות כדי לברר מדוע אין מזמנים אותו (לטענתו) וכיצד עליו לרצות את עונשו - התנהגות זו, מצביעה על רצון להתחמק מריצוי העונש, והיא לכשעצמה חוסר ניקיון כפיים המצדיק את דחיית העתירה על הסף.

השופט שפירא ציין כי פרשה זו מצביעה על שורה של מחדלים בגורמים האמונים על המעקב אחר ביצוע גזרי הדין של בתי המשפט, מחדלים שבאים לידי ביטוי לא רק במקרה זה. לא ברור כיצד זה חולפות חמש שנים מהמועד בו היה על עותר להתייצב לעבודות שירות ועד שמתקבלת ההחלטה הראשונה על הפסקת ריצוי עונש המאסר בעבודות שירות. לא ברור כיצד זה לא ננקטות פעולות לאיתור עובד שירות שלא התייצב לריצוי עונשו מיד בסמוך למועד בו מפר הוא את החלטות בית המשפט.