לאחרונה נקבע בבית משפט השלום בנתניה עונשו של איש מכירות בחברת רכב, אשר גנב מלקוחה יותר מ-200,000 שקלים על ידי העברת התשלומים לחשבון הבנק של אימו תוך הנפקת קבלות מזויפות, ומלקוח שני גנב מקדמה של 10,000 שקלים שלא דיווח עליה לחברה.
במסגרת ההליך הפלילי הודה המוכר בביצוע העבירות ועבר תהליך שיקום ממושך הכולל טיפול בהתמכרות להימורים, השיב את הכסף שגנב ואף קודם בעבודתו החדשה. השופטת קבעה מתחם ענישה של 12 עד 24 חודשי מאסר בפועל, אך סטתה ממנו לטובתו של הנאשם בשל נסיבות חריגות, וגזרה עליו עבודות שירות למשך חמישה חודשים, צו מבחן לתקופה של שנה, קנס בסך 1,000 שקלים, פיצוי ללקוחה בסך של 5,000 שקלים וכן פיצוי לחברה שבה עבד בסכום של 3,000 שקלים.
כיצד בוצעו שתי הגניבות ומה הרקע שהוביל לביצוע העבירות?
הנאשם, שעבד כאיש מכירות בחברה העוסקת בייבוא ומסחר ברכבים, סגר עסקה עם לקוחה לרכישת רכב בסכום של כ-238,000 שקלים. במקום להפנות את התשלומים לחשבון החברה, הציג בפניה מסמך שנראה כפרטי החברה, אך בפועל היה חשבון הבנק של אימו. הלקוחה העבירה את הכסף בארבעה תשלומים שונים לאורך שבועיים, ובכל פעם קיבלה קבלה מזויפת הנושאת את שם החברה. הנאשם אף שלח לה תמונות של רכב דומה לזה שהזמינה, אך הרכב לא סופק מעולם.
בנוסף, בעסקה אחרת קיבל מלקוח מקדמה של 10,000 שקל מבלי לדווח לחברה, ורק חלק קטן מהסכום הועבר לחברה בסופו של דבר.
מדובר באב לשלושה ילדים קטנים, אשר נקלע לקשיים כלכליים לאחר שפוטר בתקופת הקורונה. הוא התמכר להימורים ונגרמו לו הפסדים כספיים, והוא אף הסתבך עם גורמים בשוק האפור. לאחר שמשפחתו גילתה את חומרת מצבו, היא סייעה לו לסלק חובות, החברה קיבלה בחזרה את סכום הגניבה הגדול לאחר שמשפחתו סייעה בהשבתו, וזאת עוד לפני שנחקר במשטרה.
הנאשם החל בתהליך שיקום נרחב שנמשך עד למועד גזר הדין. הוא שהה כחודשיים בקהילה טיפולית, עבר טיפול פרטני להתמכרויות, השתלב בטיפול זוגי עם אשתו, ועבר אבחון פסיכיאטרי שהעלה חשד לפוסט טראומה. הוא הפסיק לחלוטין לשחק בהימורים, שב לעבוד בחברת הביטוח שממנה פוטר בעבר, קודם בתפקידו, וכן משלים הכנסה באמצעות עבודה נוספת כדי לעמוד בתשלומי הליך חדלות הפירעון שבו הוא ואשתו נמצאים.
שירות המבחן שהגיש שני תסקירים בעניינו, הצביע על הליך שיקומי מרשים והמליץ שלא לשלוח אותו לכלא, מחשש שמאסר מאחורי סורג ובריח יפגע בתהליך השיקום.
האם יש הצדקה להקל בעונשו של איש המכירות למרות חומרת העבירות?
הפרקליטות עמדה על כך שיש לקבוע מתחם ענישה שהרף התחתון שלו עומד על 15 חודשי מאסר בפועל, וזאת נוכח חומרת המעשים, התחכום שנלווה להם והפגיעה ביחסי האמון שבין עובד למעסיק. בסופו של דבר ולאחר ששקלה את נסיבות השיקום, הסכימה התביעה לעתור לתשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות.
ההגנה טענה שהעבירה נבעה ממצוקה כלכלית אמיתית ולא מבצע כסף, שהנאשם השיב את הכספים מיוזמתו ושתהליך השיקום שעבר מצדיק סטייה ממתחם הענישה, עד כדי קביעת עונש ללא מאסר כלל.
השופטת קבעה כי מדובר בעבירות חמורות שכן ניצול אמון המעסיק מקל על ביצוע הגניבה ומקשה על גילויה. נוכח הנסיבות, היקף הסכומים והתחכום, היא קבעה מתחם ענישה של 12 עד 24 חודשי מאסר בפועל.
עם זאת, השופטת מצאה נסיבות חריגות המצדיקות סטייה ממתחם זה לקולה. הנסיבות כללו את ההליך השיקומי, חלוף הזמן, היעדר כל מעורבות פלילית נוספת, ההודאה, השבת הכספים עוד לפני החקירה, וכן מצבו האישי של הנאשם.
יש לך שאלה?
השופטת אימצה את המלצת שירות המבחן שלא לשלוח את הנאשם למאסר. הוא נדון לחמישה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, לצד שישה חודשי מאסר מותנה לשלוש שנים שיופעלו אם יורשע בעבירות מרמה והונאה. כמו כן הוטל עליו צו מבחן לשנה שבמסגרתו ימשיך בטיפול הפרטני, קנס של 1,000 שקלים, פיצוי של 5,000 שקלים ללקוחה ופיצוי של 3,000 שקלים לחברה שבה עבד.
ת"פ 53408-05-24
.JPG)
