עבירת הרצח הינה העבירה החמורה ביותר בחוק העונשין הישראלי, שקובע עונש חובה של מאסר עולם ככלל. עם זאת, ישנם מקרים חריגים, בהם מופחת עונשו של הרוצח עקב מצבו נפשי או קיומה של הגנה פלילית. כך או כך, גזרי הדין בעבירה זו הינם קשים ומבטאים את ההוקעה החברתית מהמעשה. דוגמא לגזר דין לנאשם שהורשע בעבירת הרצח ניתן לראות בפסק הדין דנא, שניתן בבית המשפט המחוזי בנצרת.
יש לכם שאלה?
במקרה דנן, נגזר דינו של נאשם שהורשע בביצוע שני מעשי רצח של אחים, בשל חוב כספי. על פי כתב האישום, טרם האירוע דנן, הנאשם ניהל עסק לאלומיניום באחד מכפרי הארץ. בינו לבין משפחת הנרצחים התקיימו קשרי מסחר, משום שהאחרונים ניהלו מפעל בתחום האלומיניום בסמוך. אולם, הנאשם חב כספים למשפחה ולכן ננקטו נגדו הליכי הוצאה לפועל. במהלך חודש מרץ 2005, הגיעה לבית הנאשם פקודת מאסר לבנו, עקב החוב הכספי. על כן, החליט הנאשם לפגוע במשפחת הנרצחים.
למחרת, הוא נטל רובה צייד שהיה בבעלותו ושהוחזק ברישיון, הטעין אותו בתחמושת והגיע למפעל שהיה בבעלות המשפחה. עוד לפני הגעתו ליעדו, הודיע הנאשם לאשת הנרצח על כוונתו לפגוע בקורבן. בתום השיחה, הנאשם נכנס למפעל והסתיר את הרובה מאחורי גבו. אז, הוא ניגש לקורבן וירה בו פעמיים. לאחר מכן, ירה גם באחיו. לקורבנות נגרמו פגיעות קשות שהובילו למותם המיידי. לאחר הגשת כתב האישום, הודה הנאשם במעשים שיוחסו לו ונחתם הסדר טיעון. במסגרתו, נקבע כי המאשימה תבקש מבית המשפט להטיל על הנאשם עונש של שני מאסר עולם בריצוי חופף. מנגד, הוחלט כי ההגנה תהיה רשאית לבקש להטיל על הנאשם עונש מרבי של מאסר עולם.
טיעוני הצדדים לעונש
על מנת לחזק את בקשתה להטלת עונש כבד על הנאשם, הציגה המאשימה לבית המשפט עדויות מפי קרובי משפחת הקורבנות. על פי העדויות, המנוחים היו בעלי משפחות, עמלו לפרנסתם ונהגו על פי החוק. לאחר פטירתם, משפחתם הייתה שרויה באבל כבד.
מצד שני, הנאשם העלה לדוכן העדים עדי אופי מטעמו, שסיפרו על הליכותיו ואופיו הטוב והנעים. טרם גזר הדין, הוגשה חוות דעת פסיכיאטרית בעניינו של הנאשם ממנה עלה כי הוא היה אחראי למעשיו בעת הרצח וכשיר לעמוד לדין.
דיון והכרעה
בפתח הדברים, הדגיש השופט את מעשיו החמורים של הנאשם, שגרמו לגדיעת חייהם של שני בחורים צעירים בעלי משפחות, עקב סכסוך כספי ותו לא. יתרה מזאת, הודגש כי הקורבנות לא פעלו בדרך לא חוקית טרם האירוע אלא להפך, הם פנו לבית המשפט ולמוסד ההוצאה לפועל על מנת לגבות את הכסף שהגיע להם כדין.
מנגד, שיקול הקולא שהובא בחשבון היו מצבו הכלכלי הקשה של הנאשם שנגרם לו עקב מצוקה כספית והביא לפגיעה בביטחונו ובחיי נישואיו. בנוסף, השופט ציין את ממצאי חוות הדעת הפסיכיאטרית כשיקול לקולא, את אישיותו הדלה של הנאשם, גילו המבוגר ורמת האינטליגנציה הנמוכה שאובחנה. לאור נסיבות אלו, השופט הסיק כי הנאשם בחר להתמודד עם מצוקותיו בדרכים לא רציונאליות. עם זאת, הוא היה מודע למעשיו ולא נפל כל פגם בכושר שיפוטו.
לכן, הוחלט כי היה על הנאשם לשאת בתוצאות האירועים. לבסוף, לאחר איזון בין שיקולים אלו, הוחלט להעדיף את עמדת המאשימה. זאת משום שנטען כי היא שיקפה את כל הנימוקים לחובת ולזכות הנאשם באופן הולם. על כן, השופט השית על הנאשם שני מאסרי עולם לריצוי באופן חופף ברובם, כאשר 10 שנים מתוך מאסר העולם השני ירוצו במצטבר לראשון.
