סימן ה' בפרק י' לחוק העונשין מגדיר שורה של עבירות מין. אחת מהן היא ביצוע מעשה מגונה בפומבי. הרכיב ההתנהגותי של עבירה זו הוא ביצוע מעשה מגונה. החוק מגדיר מעשה מגונה כ"מעשה שנעשה לשם גירוי וביזוי מיני". הרכיב הנסיבתי של עבירה זו הוא "פומבי". כלומר, ביצוע העבירה במקום ציבורי או צפייה בביצועה ממקום שכזה. דוגמא לדיון בהתקיימות רכיבים אלו ניתן לראות בפסק הדין דנא.
יש לכם שאלה?
במקרה זה, הוכרע דינו של נאשם בביצוע שני מעשים מגונה בפומבי. על פי כתב האישום, המעשים בוצעו בחדר מדרגות, עת הנאשם עמד בכניסה לדירתו וחיכה בחשכה להגעת המתלוננת. אז, הוא ביצע בפניה מעשי אוננות. המדינה טענה כי המעשים בוצעו בפומבי וזאת משום שהמתלוננת עמדה בחדר מדרגות, גם אם הנאשם עמד בפתח דירתו הפרטית עת ביצע את המעשה.
כלומר, נטען כי היות והמתלוננת ראתה את הנאשם מחדר המדרגות, עת חשף עצמו בפניה ללא הסכמתה, הרי שמדובר במקום ציבורי. המאשימה הדגישה שעל פי הפסיקה והמחוקק, די היה בכך על מנת למלא את יסוד "הפומבי" שבעבירה. בנוסף, נטען כי במתלוננת בוצע מעשה מגונה ספציפי לשם סיפוק צרכיו המיניים של הנאשם ותו לא. לפיכך, המאשימה טענה כי היה ראוי להרשיע את הנאשם גם בעבירה לפי סעיף 348 ג' לחוק. קרי, ביצוע מעשה מגונה באדם ללא הסכמתו.
לטענת בא כוחו של הנאשם, לא היה ניתן להרשיעו בעבירה לפי סעיף 348 ג', זאת משום שלא היה מגע בינו לבין המתלוננת, כנדרש בהגדרות העבירה. בנוסף, נטען כי יסוד הפומביות בעבירה של מעשה מגונה בפומבי לא התקיים. זאת משום שהפסיקה הגדירה את חדר המדרגות כמקום פרטי ולא ציבורי. על כן, ביקש בא כוחו של הנאשם לזכותו. הנאשם הודה במעשים שיוחסו לו בכתב האישום. אולם, לטענתו, לא היה בעובדות המקרה על מנת לגבש את יסודות עבירת מעשה מגונה בפומבי.
בית המשפט: "אוננות בפתח דירה פרטית בחדר מדרגות הינה מעשה מגונה"
לקביעת השופט, בנסיבות העניין התקיימו יסודות עבירת המעשה מגונה בפומבי. ראשית, מעשי האוננות אותם ביצע הנאשם עלו לכדי מעשה מגונה (הם בוצעו לשם סיפוק וגירוי מיני של הנאשם). בנוסף, עשייתם בפני המתלוננת הובילה לביזויה והשפלתה. השופט ציין כי הנאשם הודה בביצוע מעשים אלו בפני המתלוננת, אך טען כי לא היה מדובר במעשה שנעשה בפומבי. בעניין זה, השופט הציג את הגדרת "מקום פומבי" כפי שנקבעה בסעיף 34 כד' לחוק העונשין. על פי ההגדרה הנ"ל - גם מקום שאינו ציבורי יכול לעלות לכדי מקום פומבי, כל עוד באפשרותו של האדם המצוי במקום ציבורי לצפות במתרחש.
לכן, השופט הבהיר שגם אם מקום מגורי הנאשם, בפתחו בוצע המעשה, לא היה מקום ציבורי, הרי שחדר המדרגות בו עמדה המתלוננת ענה על ההגדרה. כלומר, חדר המדרגות היה מקום ציבורי ממנו המתלוננת ראתה את מעשי הנאשם. אמנם, בא כוחו של הנאשם הגיש לבית המשפט פסיקה ממנה עלתה פרשנות אחרת, אך השופט פסק כי היה מדובר במקרים שונים בעליל ולכן דחה אותה. בסופו של יום, לאור האמור לעיל והודאת הנאשם בביצוע העבירות, הלה הורשע בביצוע מעשה מגונה בפומבי.




