כל תופעה של אלימות במשפחה, ובתוך כל אלימות של בן זוג האחד כלפי האחר, הינה בזויה ואינה חוקית. חוק העונשין ובתי המשפט מנסים במשך שנים רבות להתמודד עם תופעה זו. המקרה שלפנינו מהווה דוגמא לשיקולי הענישה אשר שוקל בית המשפט בבואו לגזור את הדין של מי שהורשע בעבירות של תקיפה של בת זוגו.
יש לך שאלה?
פורום פלילי
הנאשם הורשע על פי הודאתו בהתאם להסדר טיעון בכתב אישום. לפי כתב האישום, הנאשם תקף את בת זוגו, המתלוננת, במספר מקרים. במסגרת התקיפות הנאשם גרם למתלוננת חבלות של ממש.
השופט אשר נתן את פסק הדין ציין כי הנאשם נשא את אשתו לפני פרק זמן של כ-20 שנים בטרם נתן את פסק הדין. במשך תקופת נישואיהם, לשניים נולדו שבעה ילדים משותפים. לטענת השופט, אשתו של הנאשם כלכלה את משק הבית, כאשר היא עבדה בעבודות ניקיון מזדמנות, עבורן הרוויחה סכומים זעומים, ובמקביל גידלה את הילדים המשותפים, ודאגה לצרכיו של הנאשם. לעומתה, הנאשם לא עבד באופן סדיר, ובזבז את זמנו על בטלה ושתיית אלכוהול אשר נרכש מהכספים אשר הרוויחה אשתו מעמל כפיה.
בנוסף לכך, השופט ציין כי הנאשם תקף את אשתו באופן אלים במשך מספר שנים. הנאשם הועמד לדין מספר פעמים בעבר, והיו תלויים כנגדו עונשים של מאסר על תנאי למשך תקופות של כ-8 חודשים, בגין עבירות אלו. אף על פי כן, אלימותו של הנאשם לא שכחה, אלא החמירה. יתרה מכך, הנאשם שהה בעבר בשני מוסדות גמילה, מהם נפלט. לפיכך, השופט דחה את טענת הסנגור של הנאשם, לפיה הוא לא היה יכול להיגמל בשל חיסרון כיס.
השופט אימץ את עמדתה של קצינת המבחן שמונתה לנאשם, אשר סברה כי לאור המסכת העובדתית אשר הוצגה לעיל, הייתה קיימת סכנה עתידית ממשית שנאשם היה פוגע שוב באשתו אם לא היה מושת עליו עונש מאסר, וכן כי במקרה זה הייתה דרושה ענישה מרתיעה.
השופט ציין כי אומנם הנאשם היה מודע באופן מלא למחלת האלכוהוליזם בה הוא לקה, אולם הוא לא עשה מספיק בכדי להיגמל משתיית משקאות חריפים. יתרה מכך, השופט התרשם כי רצונו של הנאשם להיגמל משימוש באלכוהול, עליו העיד בין כותלי בית המשפט, היה מס שפתיים בלבד, ולא היה מדובר ברצונו האמיתי והכנה של הנאשם.
כחלק מהשיקולים להקלה בעונשו של הנאשם, השופט לקח בחשבון את הודאתו בתחילת המשפט לאחר קיום הליך של גישור וניסוח הסדר טיעון, שכן בכך הוא חסך בזמן שיפוטי יקר, ומנע מן אשתו המתלוננת את הסבל הכרוך במתן עדות בבית המשפט.
לאור כל האמור לעיל, בית המשפט גזר על הנאשם עונש של 28 חודשי מאסר בפועל, בנוסף להפעלת המאסר על תנאי בן שמונת חודשי המאסר. לפיכך, על הנאשם נגזר לרצות עונש מאסר כולל של כ-3 שנים בפועל, וכן הוטלו עליו עונשי מאסר על תנאי לתקופות של כ-18 חודשים ו-10 חודשים, בהתאם לסוג העבירות.



