תוצאות תאונות הדרכים עלולות להיות קשות מאוד ביחס לנפגעיהן. לעתים, הנפגעים בתאונות הדרכים אף אינם יכולים להמשיך להתפרנס בעצמם או לכל הפחות – לא בדרך זהה לאופן בו יכלו להתפרנס טרם קרות התאונה. הפגיעה ביכולת ההתפרנסות יכולה להיות תלויה במספר פרמטרים אפשריים (סוג הפגיעה הגופנית, משך זמן השיקום ועוד), כאשר אחד מהם הוא סוג המקצוע ואופי העבודה בה עבד הנפגע טרם קרות התאונה.
יש לכם שאלה?
בהחלט מתאפשר כי לאחר קרות התאונה יאלץ הנפגע להפסיק את עבודתו. מתאפשר גם כי העובד יאלץ להפחית משעות עבודתו, עקב טיב הפגיעה וטיב הכישורים הנדרשים במקום העבודה שעבד בו טרם הפגיעות הגופניות. במקרים אלו, ניתן יהא לתבוע את חברת הביטוח, אשר ביטחה את האחראי לקרות התאונה, עבור הפסד השתכרות עתידי (ככל שהצד הפוגע היה בעל ביטוח, כנדרש על פי החוק). נושא זה הוא הנושא העיקרי אשר עמד בבסיס הפרשה.
כושר השתכרות של רואה חשבון וחישוב הפיצויים
בהליך זה, מתמחה בראיית חשבון, אשר נפגע בתאונת דרכים, תבע את חברת הביטוח של הפוגע לתשלום פיצויים, וזאת בגין: הפסד השתכרות בעבר, הפסק השתכרות בעתיד, כאב וסבל והוצאות רפואיות אשר הוציא ואשר עתיד להוציא בהמשך הדרך. יש להדגיש כי לא היתה מחלוקת לגבי חבותה של הנתבעת, חברת הביטוח, בפיצוי הנפגע. המחלוקת סבה סביב גובה הפיצוי שיש ליתן לנפגע בגין הנזק אשר נגרם לו.
לאחר בדיקות רבות, נקבעה לתובע נכות כללית למשך של כחודשיים וחצי על ידי אורתופד מוסמך. כמו כן, ולאחר סיום תקופת הנכות הכללית הנ"ל, נקבעה לתובע נכות זמנית בשיעור של 10% למשך של שלושה חודשים נוספים, ולאחריהם – נכות לצמיתות בשיעור של 5%.
בהליך זה, התובע טען כי יהא עליו לבצע את עיקר עבודתו כרואה חשבון בישיבה מול מחשב. כמו כן, טען כי שעות העבודה הן רבות, ולעתים אף מגיעות ל-15 שעות ביום. לפיכך, טען כי עקב הפגיעה בתאונת הדרכים אינו יכול לשבת שעות מרובות, וכי הוא מתקשה בעבודה מרובה מול המחשב. אי יכולתו זו נבעה מהכאבים אשר היו מתעוררים עקב הישיבה הממושכת. לפיכך, התובע ביקש להכיר בו כבעל נכות תפקודית ובשיעור של 5%. יש לציין כי דו"ח האורתופד המטפל תמך בנכות התפקודית הנטענת ובשיעורה. מנגד, הנתבעת טענה כי לתובע אין כלל נכות תפקודית – וכי אין לפצותו על מרכיב זה. בית המשפט נדרש להכריע בנושא.
דיון והכרעה
בית המשפט קבע כי הגיוני הוא שהתובע ידרש לשבת מול מחשב משך שעות מרובות בכל יום, וזאת לפי אופי העבודה של רואה חשבון. כמו כן, הוזכר כי אף מדברי האורתופד המטפל עולה כי ישנה (וכי עוד תהא) השפעה על כושר עבודתו של התובע. עם זאת, בית המשפט לא קיבל את הצהרת התובע בדבר השכר אותו עתיד היה להרוויח כרואה חשבון, וקבע שכר ממוצע על פי הערכתו (11,250 שקלים לאחר הפחתת מס ההכנסה).
בית המשפט התייחס לעובדה כי מדובר ברואה חשבון שכיר ולכן קבע את גובה הפיצוי בגין אובדן השתכרות העתידית עד גיל הפרישה המקובל בישראל (67). בסופו של דבר, הוחלט על פיצוי התובע בגין אובדן כושר השתכרות בעתיד על סך 100,000 שקלים, וזאת לפי שיעור הנכות התפקודית האמורה.
יש לציין כי בית המשפט פסק לטובת התובע, בנוסף, פיצויים בדבר אובדן השתכרות בעבר על סך 6,000 שקלים, פיצוי בגין כאב וסבל על סך 10,000 שקלים ופיצוי עבור ההוצאות הרפואיות השונות על סך 1,500 שקלים. סך הפיצוי אשר נפסק לטובת התובע, אם כן, הוא 117,500 שקלים. כמו כן, נפסקו לטובתו תשלום שכר טרחה בשיעור של 13% מסכום זה.
.png)
