על מנת להעריך את הנזק שנגרם לתובע בעקבות תאונת דרכים, או כל אירוע נזיקי אחר, יש לבחון האם נותרה לו נכות בשיעור מסוים בעקבות המאורע. לשם כך, מציגים חוות דעת של מומחים רפואיים בתחום הרלוונטי ולעיתים גם את החלטת המוסד לביטוח לאומי בנושא. כאשר ישנה מחלוקת בין הצדדים בעניין גובה הנכות, בית המשפט הוא שמכריע, על סמך חוות הדעת השונות. להלן דוגמא לכך.
יש לך שאלה?
פורום תאונת דרכים
פורום אחוזי נכות
פורום אובדן כושר עבודה
פורום תאונת עבודה
במקרה הבא, בית המשפט דן בגובה נזקה של התובעת, שנפגעה בתאונת דרכים שהוכרה כתאונת עבודה. הלכה למעשה, הצדדים לא היו חלוקים בשאלת חבות הנתבעת כלפי התובעת. על פי עובדות המקרה, התאונה התרחשה בעת שהתובעת נהגה ברכב והוא נפגע מאחור. לאחר האירוע, התובעת הופנתה לחדר המיון שם נבדקה בעקבות תלונותיה על לחץ בראש ומכה בעורף. בנוסף, התובעת הופנתה לקבלת טיפולי פיזיותרפיה וטופלה במרפאת כאב לנוכח כאבים ביד ובצוואר.
הנכות הרפואית
על מנת לקבוע את שיעור נכותה של התובעת, בית המשפט מינה מומחה רפואי בתחום האורטופדי. מומחה זה בדק את התובעת והעריך את שיעור נכותה בכ-7.5%. לאחר מכן, התובעת נבדקה על ידי רופאים מומחים מטעם המוסד לביטוח לאומי. זאת מאחר והתאונה בה היא הייתה מעורבת הוכרה כתאונת עבודה. המומחים מטעם ביטוח לאומי קבעו שלתובעת הייתה נכות בשיעור של 10% בעקבות התאונה.
לטענת התובעת, הנכות שנקבעה לה על ידי רופאי המוסד לביטוח לאומי הייתה מחייבת. אולם, השופטת החליטה לקבל את חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט בכל הנוגע לתחום האורטופדי. קרי, נקבע שלתובעת הייתה נכות אורטופדית בשיעור של 7.5%. במקביל, השופטת קבעה שחוות הדעת של המומחה מטעם המוסד לביטוח לאומי חייבה בתחום הנוירולוגי ולכן שיעור נכותה בגין פגיעה זו הועמד על 10%.
אז, הנתבעת טענה שהיה מדובר בנכויות חופפות ועל כן, לא היה מקום להכיר בשתיהן. מנגד, התובעת טענה שפגיעותיה היו מצטברות ולא חופפות. במחלוקת זו, השופטת פסקה לטובת התובעת. דהיינו, היא קבעה שהנכויות לא היו חופפות אלא מצטברות מאחר וכל אחד מהמומחים בחן את מצבה של התובעת בפן אחר וקבע שיעור נכות כמתחייב בתקנות. בנוסף, נקבע שגם לגופו של עניין הפגיעות היו שונות. בסופו של דבר, נכותה המשוקללת של התובעת הסתכמה בכ-16.75%.
הנכות התפקודית
לאחר התאונה, התובעת הייתה בתקופת אי כושר למשך עשרה ימים שבסיומה היא שבה לעבודתה, בהיקף זהה למשרתה לפני האירוע. בנוסף, שכרה לא נפגע. עם זאת, התובעת טענה שהיא סבלה מכאבים חזקים בגב, בצוואר וביד ימין שפגמו ביכולתה לבצע עבודתה והיא אף סירבה להצעה להעלות את היקף המשרה. על כן, השופטת קבעה שנכותה של התובעת פגעה גם בתפקודה בעבודה. קרי, הנכות שנקבעה הוכרה גם כנכות תפקודית.
ראשי הנזק
לנוכח נסיבות אלו, השופטת החליטה לפסוק פיצוי בגין הפסד השתכרות על דרך ההערכה הגלובאלית. לאחר שקילת מכלול הנסיבות, לפיהן התובעת עבדה שנים רבות במשרה חלקית ולאחר התאונה סירבה להצעה להגדיל את אחוזי המשרה בשל כאביה, לרבות שיעור הנכות והשכר, השופטת העמידה את הפיצוי בגין ראש נזק זה על סך של 80 אלף ₪.
כמו כן, התובעת פוצתה בסך של 30 אלף ₪ בגין עזרת צד ג', 3,000 ₪ בגין הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה ו-22,880 ₪ עבור כאב וסבל. מסכום זה נוכו התשלומים שהתובעת קיבלה מהמוסד לביטוח לאומי כמענק נכות ולבסוף, הנתבעת חויבה לשלם פיצויים בסך 100,323 ₪ לתובעת.
.png)
