זכות יוצרים היא ההגנה שניתנת ליוצר או לבעלים של יצירה מפני שימוש בלתי מורשה ביצירה שהיא קניין רוחני שלו. במקרה שלפנינו בית המשפט פסק כי העתקת צילום בעל אופי אומנותי עלה כדי הפרת זכות זו.

 

יש לך שאלה?
פורום תביעה אזרחית

 

התובע, שהיה צלם מקצועי אשר עבד כצלם שכיר בעיתון מעריב, תבע את הנתבע, הטכניון, על כך שהעתיק תמונה אשר צילם. התובע דרש פיצוי בסך 100,000 ₪ בגין הפרת זכויות היוצרים בצילום , וזאת במקום לרכוש את התמונה המקורית מהעיתון.

 

לפי התביעה, הנתבע הזמין את עיתון מעריב לסקר את הצגתו של "ננו-תנ"ך", התנ"ך הזעיר בעולם, ומערכת העיתון שלחה את התובע לצלם את המוצג. התובע צילם את הננו-תנ"ך באופן ייחודי, כך שהנ"ל הונח בעזרת פינצטה על אצבע, כשברקע ספר תנ"ך, ותוך שהוא נעזר בתאורה ייחודית. לטענת התובע, בביצוע התמונה באופן זה הושקעו עבודה רבה, תכנון ומקצועיות, תוך שימוש בידע הרחב שהיה לו בתחום הצילום. כראיה, התובע טען כי הצילום, תכנונו ועיצובו, ערכו כשעה ורבע, בעוד שצילום תמונה שגרתית אינו עורך למעלה מרבע שעה.

 

התובע טען כי יומיים לאחר הצילום, דובר הנתבע יצר עימו קשר וביקש לקנות את התמונה, לאחר שזו פורסמה במעריב. התובע הפנה את הדובר למערכת העיתון. מאוחר יותר, לאחר שנחשף המחיר של התמונה, דובר הנתבע ציין בפני התובע כי זול יותר לשכור צלם שיצלם שוב את אותה התמונה, מאשר לקנות את התמונה אשר יצר.

 

בתחילת שנת 2008, התובע גילה כי התמונה אשר צילם הועתקה מבחינה עיצובית ותכנונית על ידי הנתבע, כאשר התמונה המועתקת הופיעה על השער של עיתון "הטכניון", וזכתה בכך לתפוצה רחבה. בנוסף, התובע טען כי בשני מקרים נוספים פורסמה התמונה ללא אישורו. התובע טען כי הוא לא קיבל כל קרדיט עבור התמונה, ובכך הפסיד את החשיפה העולמית בה היה יכול לזכות עבור יצירת הצילום.

 

מנגד, הנתבע טען כי הדמיון בין הצילומים התמצה ברעיון בלבד, שלא היה רעיון מקורי של התובע. הנתבע עמד על כך ש'רעיון' לא היה מוגן בזכויות יוצרים, ולכן עמדה לו הגנה של "מפר תמים". בנוסף, הנתבע עמד על כך שהצילום מטעמו היה אומנותי, בעוד הצילום מטעם התובע היה עיתונאי.

 

הכרעת הדין של בית המשפט

 

השופט הגיע למסקנה כי היוזמה לביצוע הצילום באופן המסוים הייתה של התובע בלבד. השופט קיבל את טענת התובע כי השקיע בצילום זמן, מאמץ ומומחיות. השופט ציין כי הצילום נשא במידה רבה אופי מבוים-אומנותי, והעובדה כי הופיע בעיתון לא שינתה זאת. על כן, היה מדובר בזכויות יוצרים פוטנציאליות בעלות אופי חזק יותר מאשר צילום חדשותי.

 

השופט קבע כי הנתבע החליט מטעמי חיסכון לבצע צילום דומה משל עצמו. בכך, השופט הסיק כי הייתה כוונה של הנתבע לבצע העתקה, כלומר צילום דומה ככל שניתן לצילומו של התובע. מכיוון שכך, לנתבע לא עמדה טענת ההגנה של "מפר תמים".

 

לסיכום, בית המשפט פסק כי הצילום של התובע הינו הגדר 'יצירה' וכי הנתבע התכוון לבצע העתקה לצילום זה, וכך גם עשה בפועל. לפיכך, בית המשפט פסק לזכות התובע פיצוי ללא הוכחת נזק בסך 18,000 ₪.