במהלך 2008 ניתנו מספר פסקי דין, אשר דנו בשאלה האם ובאילו נסיבות ניתן לחייב מבוטח בתשלום השתתפות עצמית לכיסוי הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. העיקרון המנחה במצב זה הינו, שלא ניתן לחייב את המבוטח מקום בו נדחתה התביעה כנגדו. להלן נסקור פסק דין חדש, בו נקבע אחרת.
 
בבית משפט השלום בתל אביב נדונה תביעתה של הראל חברה לביטוח בע"מ, שיוצגה על ידי עו"ד אוהד אשר (להלן: "הראל"), כנגד דן רגב, שיוצג על ידי עו"ד גל רגב (להלן: "דן").
 
פסק הדין ניתן במרץ 2009, מפי השופט עודד מאור, ודן בתביעה לתשלום דמי השתתפות עצמית על ידי המבוטח, במקום בו התביעה שהוגשה נגדו, במסגרת הודעת צד ג' בתביעת נזקי גוף (להלן: "התביעה העיקרית"), נדחתה.
במועדים הרלוונטיים לתביעה, בוטח דן בפוליסת אחריות מקצועית וחבות צד ג' ב"הראל" (להלן: "הפוליסה").
 
בהתאם לפוליסה, העביר דן את הטיפול בתביעה העיקרית לידי "הראל", וזו נדחתה. יחד עם זאת, בשל פיצול הדיונים בין התביעה לבין ההודעות לצדדים הנוספים בתביעה העיקרית, משנדחתה התביעה, ולא היה צורך לברר לגופן את ההודעות לצדדים הנוספים, לא נעשה צו להוצאות לגביהן.
 
בשל הייצוג של דן, נשאה "הראל" בהוצאות בסך 13,713 ₪, אותן תבעה לתשלום במסגרת ההשתתפות העצמית.
"הראל" טענה, כי הפוליסה קובעת במפורש, כי "ההשתתפות העצמית הנ"ל תחול גם על מקרה של תשלום הוצאות משפטיות ושכר טרחה של עורכי דין", ועל כן משפעלה בשם הנתבע בתביעה העיקרית, עליו לכסות את הוצאותיה במסגרת ההשתתפות העצמית. מאידך טען דן, כי הוסבר לו שחובת התשלום הנ"ל מכוונת למצב של סגירת תיקים בפשרה, כאשר אין הודאה בחבות, או אם יימצא אחראי בדין.
 
דן טען, כי מכיוון שלשון הפוליסה בעניין ההשתתפות העצמית משתמעת לשני פנים, ואינה ברורה, יש להשתמש בכלל הפרשנות כנגד המנסח (של חוזה הפוליסה), ולפרש את המילים "הוצאות משפטיות ושכר טרחת עורכי דין", ככאלו המשולמים לצד שכנגד בלבד, כאשר תביעתו כנגד המבוטח מתקבלת.
 
בית המשפט פסק, כי על פי לשון הפוליסה בפרק ההשתתפות העצמית ("... פוליסה זו כפופה להשתתפות עצמית של המבוטחים בכל תביעה כדלהלן: לגבי אחריות מקצועית ... לגבי כל תביעה אחרת..."), אין משמעות לשאלת האחריות של המבוטח לצורך חיובו בהשתתפות עצמית.
 
משמע, ההשתתפות העצמית בה חב המבוטח, חלה בהתאם לנוסח שבפוליסה, לדברי בית המשפט, "...גם על מקרה של תשלום הוצאות משפטיות ושכ"ט עו"ד בלבד". כמו כן נפסק, שאין משמעות לתוצאות התביעה העיקרית ביחס לדן, בכל הנוגע לחובתו לתשלום ההשתתפות העצמית על פי הפוליסה.
 
בית המשפט דחה את טענתו של דן, כי יש לפרש את לשון הפוליסה כנגד המנסח, כאמור בע"א 124/89 הפניקס נ' יוסף כהן, הואיל ובמקרה דנן מדובר, לדברי בית המשפט, בנוסח ברור שאינו דורש פרשנויות שונות.
 
לסיכום, קיבל בית המשפט את תביעת "הראל", וחייב את דן בתשלום השתתפות עצמית לכיסוי הוצאותיה של "הראל" בתביעה העיקרית, בו סיפקה  לדן ייצוג משפטי.
 
בית המשפט הצטרף לעמדה שהוצגה בת.א. 22018/01 (שלום ת"א) הפניקס נ' מורג, לפיה על מנת לשמור על חזית אחידה בין המבוטח לבין המבטח בתביעות כנגד המבוטח, לא ייתכן שניכוי השתתפות עצמית ייתכן רק במצב בו נמצא המבוטח חייב בדין.
 
 

עודכן ב: 13/04/2009