מעצר וחקירה פלילית

מעצר וחקירה פלילית
מאת: דנה שביט & אילנה קנטור , משרד עורכי דין

בחלק מהתיקים הפליליים, מעצר הנו השלב הראשוני של ההליך הפלילי .

ישנם שני סוגי מעצרים:
1.מעצר ימים - מעצר שמתבקש במהלך ניהול החקירה על ידי היחידה החוקרת.
2.מעצר עד לתום ההליכים - בקשה למעצר המוגשת במהלך ניהול התיק בבית המשפט עם הגשת כתב אישום – מתבקש על ידי הגוף שהגיש את כתב האישום (תביעות או פרקליטות), כאשר מבקשים מעצרו של הנאשם עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

יחודו של הליך מעצר הימים הינו בכך שלמעשה בשלב זה, חומר החקירה חסוי ועל הסנגור לטעון ולחקור מבלי שידוע לו במדויק בפני מה עומד לקוחו , מהו מכלול הראיות כנגדו ולכן ישנה חשיבות מרובה לאיכות חקירת הסנגור בשלב זה.

המעצר כגורם לחץ בחקירה:

למרות שאסור שיהיה כך, המעצר הוא אחד הכלים המרכזיים של המשטרה בחקירות.
בייחוד באדם שזהו לו מעצרו הראשון, המעצר יוצר לחצים ויכול להביא להודיה מתוך רצון לרצות את החוקר או פשוט מפחד.

לציין כי - לא רק החוקר יכול "ליהנות" מתוצאות המעצר .- המעצר יכול להיות גם כלי, לא פחות חשוב, עבור החשוד. חשוב לכן להיערך מראש ולדעת כיצד "להשתמש" במעצר.

חשוב לדעת, כמובן בכפוף למצב הראייתי/משפטי בתיק, כי במקרים מסויימים ייתכן וראוי יהיה להסכים להארכת מעצר קצרה בלבד– תוך בקרת בית המשפט להליך המעצר ורתימתו לעזרה וסיוע לקידום מטרותיו של העצור/חשוד בתיק העיקרי (לעתים, מיצוי החקירה בשלב המעצר עשוי להביא לתפנית במצב הראיתי כנגד החשוד ולסגירת התיק כנגדו תוך זמן קצר ובכך ולחסוך לו עגמת נפש ממושכת באם לא תמוצה החקירה עוד בשלב המעצר).
לכן, חשוב לבחון את הדברים בראיה מרחבית -כוללת ויסודית.

שחרור ממעצר

החרות ממעצר מהווה בישראל זכות יסוד של האדם, על פי חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו.
בסעיף 5 נקבע "אין נוטלין ואין מגבילין את חירותו של אדם במאסר, במעצר, בהסגרה או בכל דרך אחרת".
כאשר נעצר אדם והוא מובא לצורך הארכת מעצרו, חובה על השופט לתת משקל משמעותי ומכריע לזכותו של האדם להיות חופשי ורק במידה ואין אפשרות אחרת, ישלול חירותו של אדם. לכן, על המשטרה חובה להוכיח לבית המשפט שהמשך מעצרו של החשוד הינו הכרחי.

סנגור המייצג חשוד שמתבקש מעצרו, תפקידו להצביע בפני השופט על אלטרנטיבות בהן תוכל המשטרה להמשיך את החקירה כשלקוחו אינו נמצא בתנאי מעצר. כגון: הגבלת על תנועותיו של האדם, ערבויות כספיות שימנעו הפרת תנאי השחרור ולעתים אף מעצר בית מלא בפיקוח אדם אחראי. לאחרונה אף נוסף אמצעי טכנולוגי חדשני של שימוש באזיקים אלקטרוניים.
במהלך הדיון בבקשה למעצר, יציג הסנגור לחוקר המבקש את מעצרו של לקוחו שאלות בחקירה נגדית ובהתאם לתשובות ינסה עורך הדין להוכיח לבית המשפט כי אין עילה למעצרו.

תרגילי חקירה:

במהלך החקירה יכולים החוקרים לנקוט בסדרה של תרגילי חקירה שנועדו לערער את בטחונו של הנחקר, החקירה יכולה להיות קשה ורגשית ומביאה את הנחקר , לא פעם, להעביר לחוקרים מידע שהם כלל לא היו מודעים לו.
למעשה הודיה של הנחקר נחשבת בפסיקה לא פעם לראיה האולטימטיבית ועל מנת להשיג את אותה ראיה נוקטים החוקרים בשיטות רבות ומשונות.

קיימים תרגילי חקירה רבים ומשונים, שרק חלק קטן מהם יסקר כאן.
ככלל, המטרה בתרגילים היא לערער את הנחקר, לפגוע ביכולתו להסתמך על הנתונים השונים - כמו חבריו, לגרום לו לנסות לשבש את החקירה ועוד.

חלק מהתרגילים שנעשו עד היום הינם:

1. עימותים - התרגיל השכיח ביותר (בעיקר בתיקי אלימות ומין) - חובה להתכונן לעימות כהלכה .
2. הפגשות מוקלטות בין מעורבים בתיק הפלילי, במבחר מקומות, כמו הפגשות מקריות ברכב הליווי, בתאונת דרכים, בתחנת משטרה ועוד.
3. לקיחת הנחקר למקום האירוע .
4. זיוף פרוטוקולים של נחקרים אחרים, פרוטוקולים שם הם מודים, מפלילים, או אפילו נלכדו.
5. זיוף חקירות של אחרים.
6. מדובבים בכל מקום ומכול סוג.

נחקר חכם יכול להפוך את תרגילי החקירה לכר נרחב למסירת גרסתו, ובכך לפגוע בקו של המשטרה.

לשם כך, על הנחקר להיות עם היד על הדופק, להיוועץ עם עורך דין המתמחה בפלילים ולפעול בהתאם. חשוב לדעת, כי התייעצות משפטית עוד בטרם הגעה לחקירה במשטרה עדיפה על פני יעוץ בדיעבד ותיקון טעויות שנעשו במהלך החקירה.

עם קבלת ייעוץ נכון והתנהלות נכונה בחקירה, יכול גם תיק ענק וחמור להפוך לאירוע קטן ואף מינורי שלא יוגש בו כתב אישום, כמו גם מתן הסבר לאירוע חמור, דבר שיסתיים אפילו בסגירת התיק.


מאמר משפטי זה אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי