זכויות ילדים/קטינים במשפט הפלילי

זכויות ילדים/קטינים במשפט הפלילי - מאת עו"ד אילנה קנטור ועו"ד דנה שביט

כל ילד מעל לגיל 12 הינו בר עונשין, הווה אומר, ילד/נער שמעל גיל 12 שביצע עבירה פלילית עשוי לעמוד לדין בגין עבירות אלו.
מה קורה כשקטין מתחת לגיל 12 מבצע עבירה פלילית? מאחר ואינו בר עונשין, לא ניתן לעצרו ולא ניתן להעמידו לדין פלילי בגין העבירה אותה ביצע. עם זאת, ניתן לעכב את הקטין לתחנת המשטרה, לגבות עדותו לגבי נסיבות המקרה (הוא ייחקר כעד ולא כחשוד) והחומר יועבר לפקיד הסעד להמשך טיפולו.

החל מגיל 12 ועד גיל 18 נחשב אותו נער כקטין במסגרת החקיקה הפלילית והתייחסות שלטונות החוק ובתי המשפט אליו תהיה שונה מהתייחסותה לעבריין בגיר.

שלא כעבריין בוגר, אם בשל ניסיונו של הבגיר בשיטות החקירה של המשטרה ובשלבים האחרים של ההליך הפלילי ואם בשל ניסיון חייו ובגרותו הנפשית, הקטין, בעיקר הקטין שזו לו התנגשותו הראשונה עם רשויות החוק, חשוף לפגיעה בזכויותיו בכל אחד משלבי ההליך הפלילי: המעצר, החקירה, המשפט והענישה, בגלל גילו הצעיר, חוסר הניסיון שלו וחוסר המודעות שלו לזכויותיו המיוחדות.

אותו חשש מפגיעה בזכויות הקטינים בהליך הפלילי הניב חקיקה שנועדה להבטיח את שלומם – ובה נכלל חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971 וכן ניסוח והפצת נהלים קבועים במשטרה בכל הקשור לטיפול בקטינים.
מטרת כל הגופים המטפלים בעבריינות הנוער הינה בראש ובראשונה להרחיקם ממעגל הפשיעה ולשקמם ולאו דווקא להענישם על העבירה הפלילית שביצעו.

הגוף הראשון עמו יבוא במגע הקטין שנחשד בביצוע עבירה תהיה המשטרה. זו מטפלת בקטינים על פי נהלים מיוחדים, הכול במטרה לצמצם את הפגיעה בקטינים . –

בעקרון, מגע עם קטינים בתחנת המשטרה אמור להיעשות ביחידות נוער , המורכבים מקצין וחוקרים בעלי הכשרה נוספת בתחומים הקשורים לבני נוער (עובדי נוער או חוקרי נוער), הם שיחקרו את הקטינים החשודים בביצוע עבירה כלשהי, למעט קטינים מתחת לגיל 14 המעורבים בעבירות מסוימות ובהן עבירות כנגד המוסר, אשר יחקרו על ידי חוקרי ילדים, שאינם שוטרים אלא עובדים סוציאליים משירות המבחן לנוער.

למרות האמור לעיל, לעתים קרובות, המגע הראשוני של הקטין החשוד עם המשטרה הוא דווקא באמצעות שוטרים שאינם עובדי נוער – אם שוטר הסיור, הבילוש, מתנדבי משא"ז וכדומה. לשוטרים הללו יש סמכות לערוך בירור ראשוני לגבי האירוע, ובמידה והחליטו שיש צורך בהמשך טיפול משטרתי בנושא, אז יועבר המשך הטיפול באירוע ליחידת הנוער התחנתית.

לעתים, בעיקר נוכח דחיפות העניין, יעשו פעולות חקירה נוספות על ידי חוקרים שאינם עובדי נוער בטיפול בחשוד קטין, זאת כשאין בתחנה עובד נוער ונסיבות העניין דחופות – הדבר יעשה אך ורק באישור ראש משרד חקירות, קצין הנוער או קצין החקירות בתחנה.

הנחיות המשטרה קובעות כי חקירתו של הקטין החשוד תיעשה במהלך שעות היום ובזמן שהקטין אינו נמצא במסגרת חינוכית או תעסוקתית . בנסיבות מיוחדות ניתן לסטות מהנחיה זו.

עובדי הנוער יהיו בלבוש אזרחי והניידת המשטרתית המשמשת אותם תהיה ללא סממנים מזוהים כמשטרתיים.
על פי הנחיות המשטרה, את הקטין יזמנו לחקירה באמצעות הוריו, כאשר עד גיל 14 חובה לאפשר את נוכחותו של ההורה או האפוטרופוס של הקטין בחקירה. כמובן שהחקירה תתקיים בנפרד מחדרי חקירות הבגירים.


אחת מסמכויותיה החשובות ביותר של המשטרה לגבי קטינים החשודים בעבירות פליליות היא הסמכות להחליט אם לפתוח לקטין תיק פלילי – החלטה שמשמעותה פתיחה בהליכים לקראת הגשת כתב אישום ורישום פלילי – או לגנוז את חומר החקירה בהליך אי-תביעה, ללא רישום פלילי. כיום הטיפול בכמחצית מכלל העבירות שמעורבים בהן קטינים מסתיים בהליך אי-תביעה.

יתרונותיו של הליך אי-התביעה:
• הימנעות מתיוג קטין שעבר עבירה אחת כעבריין;
• קטין שינתן לו סיכוי נוסף – יגבר אמונו במערכת;
• הרתעה מביצוע עבירות נוספות – לפני שחרור הקטין מתקיים מעמד שבו הקטין המשתחרר מקבל מידע מלא על ההשלכות של ההליך ועל המשמעות שתהיה לחזרתו לעבריינות;

•הליך אי-התביעה מאפשר טיפול בקטין בשירות המבחן או מטעם גורמי טיפול אחרים על-פי הפניה משירות המבחן.

מעצר קטינים
עפ"י הנחיות המשטרה יש לצמצם ככל האפשר את הפעלת סמכות המעצר כלפי קטינים.
כל מעצר יזום יעשה, עפ"י ההנחיות, בידי עובד נוער ולא שוטר לובש מדים, בשעות היום (אלא אם דחיית המעצר עלולה להכשיל את החקירה), ומבלי לעורר את תשומת לב הסובבים.

הקטין העצור יוסע ברכב בעל לוחית זיהוי אזרחית כשהוא מלווה בשוטרים בלבוש אזרחי.
הקטין לא ייעצר בבית הספר, במקום העבודה שלו או במקום המשמש מקום מפגש לבני נוער. במידה ולא ניתן לדחות את המעצר, הפעולה תתואם עם מנהל המקום וזאת בכדי שלא תיראה כפעולה משטרתית.
בנוסף, אין לכבול את הקטין, למעט במקרים חריגים.

קטין מתחת לגיל 16 לא ייכבל בכבלי רגליים ואילו קטין מעל לגיל 16 ייכבל בכבלי רגליים רק אם מפקד חוליית הליווי סבור כי אין דרך אחרת להבטיח את הגעתו ליעדו בשלום.
הובלת עצור קטין אסור שתעשה יחד עם עצור בגיר.

חיפוש אצל קטין
כמו גם בהנחיות המשטרה לגבי מעצר קטינים, כך קיימות הנחיות מפורשות לגבי עריכת חיפוש אצל קטין.
את החיפוש יערוך עובד נוער ובדומה למעצרו של קטין, יש להשתדל שלא לעורר תשומת לב ולהימנע מעריכת החיפוש במקום לימודיו או תעסוקתו של הקטין.
אחד מהוריו של הקטין חייב להיות נוכח במהלך חיפוש בבית מגוריו של הקטין, כאשר את החיפוש יש לערוך בשעות היום בלבד.

תקופת המעצר
עפ"י חוק, אין להחזיק קטין שטרם מלאו לו 14 שנה במעצר יותר מ-12 שעות בלא צו שופט. קצין משטרה הממונה על תחנת המשטרה מוסמך להאריך את המעצר ב-12 שעות נוספות במקרה שבו אין אפשרות להביא את הקטין לפני שופט בתוך 12 שעות, אם המעצר דרוש לשם ביטחון הציבור, לשם ביטחונו האישי של הקטין, לשם הרחקתו מחברת אדם בלתי רצוי או אם יש חשש שביצע פשע שעונשו שבע שנות מאסר או יותר או ששחרורו עלול להביא להעלמת ראיות.
דינו של קטין מעל 14 שנים דומה לדין בגיר – ניתן להחזיקו במעצר עד 24 שעות בלא צו שופט. בית-המשפט מוסמך לצוות על החזקתו במעצר לתקופה שלא תעלה על עשרה ימים (בגיר – 15 יום), וסך הכול עד 20 יום (בגיר – 30 יום), אלא אם כן ניתן לכך אישור היועץ המשפטי לממשלה.

יש להודיע על מעצר הקטין לאחד מהוריו בהקדם האפשרי, ולא יש להודיע לאדם אחר הקרוב לקטין. רק במקרה בו הודעה זו עשויה לפגוע בשלום הקטין, לא יודיע להוריו אלא לקצין מבחן בלבד.

הקטין העצור יוחזק באגף נפרד בבית המעצר – אגף לקטינים. במידת האפשר יש גם לדאוג להפרדות נוספות: בין הגילאים השונים, בין קטינים הידועים כעבריינים לבין חשודים בעבירה ראשונה, בין הידועים כאלימים לאחרים וכדומה.
למרות החקיקה והנחיות המשטרה המפורשות, נמצא כי בפועל חלק רב מההנחיות אינו מבוצע, אם בשל מחסור בכוח אדם ואם מסיבות אחרות.

למשל: במקרים רבים נערכות חקירות בשעות הלילה המאוחרות, שעה שלא נמצא חוקר נוער בתחנה, ואז הקטין נחקר בידי חוקר רגיל. אמנם הדבר מעוגן בנהלים, אך השימוש בו לא נעשה במסורה ברוח הנהלים אלא לעיתים קרובות מדי.

מנתונים שהגיעו מהמועצה הלאומית לשלום הילד עולה כי קיימות תלונות רבות על הפרת הנהלים ואף התעללות בקטינים במהלך חקירות משטרתיות. הפרת הנהלים מתבטאת בחקירות בשעות לילה, שוטרים שלא אפשרו להורי קטין להיות נוכחים בחקירתו, השמעת איומים ולחצים (כמו "אם לא תודה תישאר במעצר" או איום לפתוח בהליך פלילי במידה ולא יודע בביצוע העבירה – כזכור, המדובר בקטינים ולא בגירים, חלקם עומדים בפעם הראשונה מול חוקר משטרה, דבר שיכול להביא גם להודאות כוזבות מצד אותו קטין הנתון ללחץ ולאיום למצות עמו את הדין).

רוב התלונות כנגד שוטרים אינן נגד חוקרי הנוער, אלא כנגד אותם שוטרים ללא הסמכה לטיפול בנוער, שעמם בא הקטין במגע הראשוני.

יש לזכור כי לא בכדי נכתבו הנחיות המשטרה בנוגע לחקירת קטינים. עבריינים צעירים אינם מודעים לשיטות החקירה המקובלות במשטרה, המוכרות היטב ל"וותיקים".- מה שמביאם לנקודות שבירה במהירות רבה מעבריין בגיר כאמור ואף יכול להביאם למשבר נפשי עמוק, לאובדן האמון במשטרת ישראל ולעתים אף לנקיטת צעדים קיצוניים ופגיעה עצמית.

כאמור, מטרתו הראשונה של ההליך החקירתי / פלילי בכל הקשור לעבריינות נוער הינה שיקומו של הקטין ולאו דווקא הענשתו בגין מעשיו. עם זאת, לעתים אם בשל טיפול משטרתי לקוי שלא באמצעות עובדי נוער ואם בשל הרצון להביא לפיצוח תיקים, נשכחת מחויבות זו לשיקומו של הקטין ולאו דווקא נשמרים האינטרסים שלו.

לפיכך, קיימת חשיבות רבה למודעותם של הורים לנוהלי המשטרה בכל הקשור לטיפול בנוער ולזכויות ילדיהם במידה ויתקלו ברשויות המשטרה. לא זאת ועוד, מומלץ ביותר כי גם במהלך החקירה יהיו הורים בקשר עם סנגור המתמחה בפלילים, אשר יוכל לדאוג לשמירה על זכויותיו של הקטין ובמידת האפשר, אף להביא לסגירת התיק וזאת בהליך של אי תביעה.



האמור לעיל אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי