אי הרשעה במשפט הפלילי – מאת דנה שביט & ואילנה קנטור, משרד עורכי דין

השלב בו מחליט בית המשפט אם להרשיע אדם הנאשם בבצוע עבירה פלילית אם לאו, הנו לאחר שהנאשם בחר להודות בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

עד השלב הזה, המלאכה מרובה ויש לבדוק את חומר החקירה בתיק, האם תומך הוא בעבירות המצוינות בכתב האישום, האם ישנן טענות משפטיות כאלה ואחרות היכולות להוביל לביטול כתב האישום וכן ניהול מו"מ עם התביעה שמטרתו, בין היתר, תיקון כתב האישום, לכן יש להיעזר בשירותיו המקצועיים של עו"ד פלילי מנוסה ומקצועי .

אל לו לנאשם להיחפז ולהודות בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום גם אם התביעה נאותה להסכים להליך של אי הרשעה לאחר קבלת תסקיר של שירות המבחן (גם משום שבית המשפט אינו מחויב להסדר טיעון בין הנאשם למדינה ויכול להשית כל עונש שימצא לנכון בנסיבות המקרה) .

הכלל הוא, כי אדם שהובא לדין בגין בצוע מעשה פלילי ונמצא אשם, יורשע בעבירות שיוחסו לו, אי ההרשעה היא החריג לכלל.

אי הרשעה הנו למעשה יצירה משפטית שמטרתה עזרה לנאשם לשקם חייו ולמנוע כתם על עתידו התעסוקתי וחייו האישיים . להליך אי ההרשעה חשיבות עליונה נוכח תקופת ההתיישנות והמחיקה הקצרה יחסית, מגיליון הרישום הפלילי, זאת בהשוואה לתקופות ההתיישנות והמחיקה הארוכות עד מאוד, של הליך פלילי בו מורשע אדם .

אחת ממטרות הענישה היא הרתעה. סיום הליך משפטי ללא הרשעה הוא בבחינת חריג אשר אין בו לכאורה כדי למלא באופן מלא את אינטרס ההרתעה.
בית המשפט ישתמש בסמכות יוצאת דופן זו, בנסיבות נדירות , כאשר יש בעצם ההרשעה משום תגובה חריפה באורח קיצוני למעשה העבירה מחד גיסא, ובנסיבות העניין אין מקום לענישה אלא להעמדה במבחן.

בהתאם לפסיקה הימנעות מהרשעה או ביטול הרשעה יעשו בהצטבר שני גורמים:
"הימנעות מהרשעה אפשרית איפא בהצטבר שני גורמים: ראשית על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם ושנית סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים".

כאמור לעיל החלטת בית המשפט בדבר הרשעה או אי הרשעה תינתן לאחר קבלת תסקיר מטעם שירות המבחן ולאחר שישקול את כל השיקולים הצריכים לעניין .

שירות המבחן, הנו שרות השייך למשרד הרווחה. מטרתו להוות גורם מאבחן, משקם ומטפל לאוכלוסיה הנאשמת בפלילים. שירות המבחן מחולק לשירות המבחן לנוער ולשירות המבחן למבוגרים.

קצין המבחן למבוגרים פוגש את הנאשם, כאשר הוא נמצא בזמן ההליך הפלילי המשפטי , במפגש נאספים פרטים פסיכו-סוציאליים לשם הכנת התסקיר ומגבשים את ההמלצה באם הכיוון צריך להיות טיפולי, שיקומי, חינוכי, או עונשי.
במפגש מושם דגש על נושא ההודאה בביצוע העבירה, ובחינת המישור הטיפולי.
שירותי המבחן לנוער ולמבוגרים, מהווים צומת ייחודית וחשובה לגבי מתן מענה לאוכלוסייה הנאשמת בפלילים.

תפקידו של שירות המבחן במפגש עם המופנה/נאשם, לבחון את הפן החוקי וההרתעתי לצד הפן השיקומי.

מדובר בתהליך מורכב מאוד, מאחר והשיקולים מסתמכים הן על עובדות והן על הערכותיו והתרשמויותיו של קצין המבחן מהמופנה/נאשם.

להלן חלק מהשיקולים של שירות המבחן עפ"י הפסיקה:
א) האם מדובר בעבירה ראשונה או יחידה של הנאשם?
ב) מהי חומרת העבירה והנסיבות שבהן בוצעה?
ג) מעמדו ותפקידו של הנאשם והקשר בין העבירה למעמד
ולתפקיד;
ד) מידת הפגיעה של העבירה באחרים;
ה) הסבירות שהנאשם יעבור עבירות נוספות;
ו) האם ביצוע העבירה על ידי הנאשם משקף דפוס של התנהגות
כרונית, או המדובר בהתנהגות מקרית?
ז) יחסו של הנאשם לעבירה, האם נוטל הוא אחריות לביצועה?
האם הוא מתחרט עליה?
ח) משמעות ההרשעה על הדימוי העצמי של הנאשם?
ט) השפעת ההרשעה על תחומי פעילותו של הנאשם.

בבר"ע 432/85 רומנו נ. מדינת ישראל ,תקדין עליון 85(3) עמ' 737, נקבע כדלקמן:
"רק בנסיבות יוצאות דופן בהן אין יחס סביר בין הנזק הצפוי מן ההרשעה בדין לבין חומרתה של העבירה, נוקט בית המשפט לפעמים בחלופה של הטלת מבחן ללא הרשעה. ההימנעות מן ההרשעה הופכת כמובן, באופן תיאורטי לקשה יותר, ככל שהעבירה חמורה יותר ובתי המשפט אינם נוהגים לראות בחרטה בלבד עילה ליצירתה של הבחנה בין פלוני לפלוני שעבר אותה עבירה בנסיבות דומות..."

לאור האמור לעיל, ישנה חשיבות מכרעת בהתנהלות נכונה וראויה אל מול שירות המבחן במטרה להימנע מחוות דעת שלילית על הנאשם שלאחריה תבוא , מן הסתם פגיעה משמעותית, בחייו המקצועיים, ובדר"כ אותה פגיעה מקצועית הינה בעלת השלכות גם על חייו האישיים ועתידו.



האמור לעיל אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי




עודכן ב: 24/07/2013