בית משפט השלום בירושלים קיבל לאחרונה תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית שהגישה אישה בגיל 83 נגד רשת מרפאות לרפואה דחופה לאחר שבמהלך הזרקת וולטרן לעכוז היא חשה כאבים, זרמים וחולשה בכף רגל שמאל. לאחר שבחנה את כלל העדויות והראיות השופטת קבעה כי בעקבות רשלנות בביצוע הזריקה נפגע העצב הסכיאטי ברגלה השמאלית והיא נותרה עם שיתוק בכף רגל שמאל. על כן, השופטת חייבה את רשת המרפאות לשלם לאישה פיצוי בסך של 414,500 שקלים.


לפי העובדות שפורטו בפסק הדין, האישה שהייתה בגיל 77 בזמנים הרלבנטיים, פנתה בחודש פברואר בשנת 2016 לאורתופד בעקבות כאבי גב מהם סבלה. האורתופד המליץ לה לקבל שלוש זריקות וולטרן להקלה על כאביה.


הזריקה השנייה ניתנה לאישה במרפאה לאחר שעות הפעילות של קופת חולים


הזריקה הראשונה ניתנה לאישה בקופת חולים ואילו הזריקה השנייה ניתנה לה למחרת במרפאה לרפואה דחופה אשר הייתה פעילה מעבר לשעות הפעילות של קופת החולים.


לפי גרסת האישה, מיד לאחר קבלת הזריקה על ידי עובד המרפאה היא חשה כאב ברגל שמאל ולא היה באפשרותה לעמוד על הרגל. עובד הרשת הפנה את בנה של האישה להביא לה כיסא גלגלים, מסר לה כי מדובר בתגובה רגילה לזריקת וולטרן והוסיף כי תחושתה צפויה להשתפר בהמשך.


האישה טענה כי בעקבות ההזרקה נגרם לה שיתוק בעצב הסכיאטי ברגל שמאל והיא נעזרת במקל הליכה ובסד לנעל. היא הוסיפה כי הזריקה שבוצעה לה בוצעה ברשלנות, במיקום מוטעה ועל ידי איש צוות שלא הוסמך לכך כראוי תוך זיוף הפרטים הרלבנטיים בגיליון הרפואי.


מנגד, רשת המרפאות לרפואה דחופה הכחישה את טענותיה של האישה, טענה שהזריקה ניתנה לה על ידי איש צוות מוסמך וכי מדובר בסיבוך נדיר של הליך רפואי שגרתי אשר נפוץ יותר בקרב קשישים שמצויים בקבוצת סיכון להתרחשות סיבוך כזה. הרופא שחתם על הגיליון הרפואי טען שלא ביצע את הזריקה אלא רק חתם בסוף הגיליון מבלי שפגש את האישה.


לאישה נגרם נזק עצבי קבוע בעקבות זריקת הוולטרן שקיבלה במרפאה


לאחר שבחנה את כלל העדויות והראיות השופטת קבעה כי לאישה נגרם נזק עצבי קבוע בעקבות זריקת הוולטרן שקיבלה במרפאה. השופטת מתחה ביקורת על רשת המרפאות אשר נמנעה מהבאת איש צוות רפואי שיעיד אודות התנהלות המרפאה ומיומנות אנשי הצוות.


המומחה הרפואי מטעם האישה ומומחה רפואי מטעם רשת המרפאות הסכימו כי את זריקת הוולטרן יש לבצע ברבע העליון הצידי של העכוז שבו אין סמיכות לעצב הסכיאטי, אשר עובר בחלקו המרכזי והתחתון של העכוז.


השופטת קבעה כי בהינתן מזריק לא ידוע וקיומו של נזק ישיר מההזרקה, הרי שהאישה הרימה את הנטל להוכיח כי רשת המרפאות התרשלה במתן הזריקה אשר לא ניתנה על ידי איש צוות מוסמך ולא נעשתה במיקום המדויק המתאים להזרקה.


רשת המרפאות לא נקטה בזהירות סבירה כלפי האישה והתרשלה כלפיה בעת מתן הזריקה


השופטת ציינה כי קביעות המומחים הרפואיים מטעם הצדדים תומכות במסקנה כי רשת המרפאות התרשלה בעת מתן הזריקה לאישה, בהיעדר כל מידע על המזריק ועל הכשרתו ובהיעדר הסבר סביר להתרחשות הנזק. מאחר שהאישה לא ידעה ולא הייתה יכולה לדעת מה היו הנסיבות המדויקות שגרמו לנזק, האירוע היה בשליטת רשת המרפאות והתרחשותו מתיישבת יותר עם המסקנה שרשת המרפאות לא נקטה בזהירות סבירה כלפי האישה, ולכן היא נושאת באחריות מלאה לנזקיה.


שני המומחים מטעם הצדדים הסכימו שהאישה סובלת משיתוק מלא בכף רגל שמאל ושנכותה הרפואית היא בשיעור של 20% בגין הפרעה תפקודית קשה עד שיתוק מלא. מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטריה אשר מונה על ידי בית המשפט ובדק את האישה קבע לה נכות בשיעור של 15% בגין תסמינים דיכאוניים, דמורליזציה, צער על אובדן ופסימיות לגבי עתידה.

 

יש לך שאלה?

פורום רשלנות בניתוח | רשלנות רפואית בניתוחים פלסטיים


בסופו של דבר, השופטת קבעה כי סך נזקיה של האישה מסתכמים בסך של 392,000 שקלים עבור כאב וסבל, עזרה וניידות לעבר, עזרה וניידות לעתיד, הוצאות לטיפולים רפואיים, אביזרים והתאמות בבית. מסכום זה השופטת החליטה לנכות סך של 101,000 שקלים עבור סכומים שקיבלה האישה מהמוסד לביטוח לאומי. על כן נקבע כי רשת המרפאות תפצה את האישה בסך של 291 אלף שקלים בתוספת הוצאות משפט בסך של 38,500 שקלים ושכר טרחת עורך דין בסך 85 אלף שקלים.


ת"א 16237-09-17